היי אמיר

היי אמיר

אני כרגע מזכירה בחברה שעוברת מקום וקצת שינויים בעוד חודשיים, אני מאוד מפחדת מהשינוי שלא יהיה לי טוב,אני בחורה מאוד "פושרית" אין לי סבלנות וחייבת להשיג את מה שאני רוצה,כרגע אני מרגישה תקועה מזה כחצי שנה ואני מחכה לשינוי הזה הרבה זמן(אין לי פרטים לגבי השינוי) ומאידך מפחדת שלא יהיה טוב ופוחדת להיתקע שוב. אשמח לשמוע את דעתך. תודה
 
כמה שאלות

שלום זינה את מתארת איום. השינוי כמו ענן אפור של גשם עומד לירות עליך מלמעלה גשם של . . . ? ? את לא יודעת של מה ואיך להתכונן לזה. תחושה קשה, מה עוד שאת מתארת את עצמך כקצרת רוח - "פושרית" את מעידה על עצמך, עם ניסיון לא קל בתקופה האחרונה וחשש גדול מהעתיד. האם מנהלים בחברה ערים ומודעים להשפעת חוסר הוודאות עליך ? האם נראה לך סביר לשוחח כדי לקבל ממישהו פרטים נוספים או לפחות הבטחה לשמור אותך בתמונה ברגע שיתבהרו דברים ? את יכולה לנסות ולהגדיר ממה בדיוק את חוששת ? איך זה משפיע עליך במשך היום ? נתחיל מכאן. מקווה שתוכלי להיעזר. אמיר דרור
 
היי אמיר

אני מאוד מתביישת לספר אבל האמת שאני כבר מס' חודשים עם אנרגיה נמוכה בלי חשק לבוא לעבוד בלי מרץ וחשק ואיבדתי במהלך הזמן את החיוניות שלי ונכנסתי למעגל שגרה/שעמום. והכל כדי לחכות. בעקרון זה הישג עבורי מכיוון שאני בחורה חסרת סבלנות ורגילה לקבל כל מה שאני רוצה עכשיו. ומאידך זה מאוד קשה עבורי. אני מאוד משתדלת לעמוד מאוחרי ההחלטה של לחכות במיוחד שהממונה עליי לא רוצה לוותר עליי ורוצה שאני אחכה ואעבוד איתו אפילו לעתיד הרחוק אך הוא אינו יכול להבטיח לי הסברים ופרטים לגבי ההמשך מכיוון שהוא גם אינו יודע מה יהיה,לא בגלל שהוא לא רוצה. אני עד לפני שנה הייתי מאוד ספונטנית והייתי חותכת שלא היה לי טוב(אני בת 24) אבל לא הייתי נשארת במסגרת יותר מחצי שנה-8 חודשים. העניין הוא שבחצי הראשונה של העבודה הייתי מאוד מאושרת ועשיתי המון בעבודה,כל הזמן הייתי בעשייה ולא היה לי זמן להתעסק בתפל. ואני מצפה להיות במקום הזה שוב וכל כך מפחדת להתאכזב. הממונה עליי יודע שאני לא מרוצה ואני כל הזמן "זורקת" לו רמזים שאני לא יכולה יותר. אני חוששת שסתם חיכיתי,למרות שבכל החלטה יש סיכון. תודה
 
הזדמנות חשובה

שלום ! את מתארת מצב בו עברת מדרך התנהלות עצמית של "כאן ומייד" להמתנה ללא ידיעה מתי ומה יגיע. זה ברור שההשפעה עליך אינה טובה, אם לומר זאת בהמעטה. כנראה שאף אחת מדרכי ההתנהלות הללו, הקיצוניות, אינה נכונה עבורך. חשבת שאם רק "תאלפי" את עצמך לדחות את סיפוקים מיידיים תגיעה הישועה - ולא ! זה לא מסתדר עם המערכת שלך, כנראה שנדרש תהליך בדיקה עמוק לבירור התכנים הרגשיים המקשים. הזיהוי שלך של אנרגיה נמוכה וחוסר חשק חייב לקבל תשומת לב רצינית, לפני זה אין מה לחשוב במושגים מעשיים לגבי ההחלטה שאותה הבאת בהודעתך הראשונה. רק מתוך הבהירות לגבי מה שיעלה נכון יהיה להתקדם. מקווה שאני ברור יש בפניך הזדמנות לחולל היכרות חדשה ומשמעותית עם עצמך יום טוב אמיר
 
מסביר

את כותבת : "כבר מס' חודשים עם אנרגיה נמוכה בלי חשק לבוא לעבוד בלי מרץ וחשק ואיבדתי במהלך הזמן את החיוניות שלי ונכנסתי למעגל שגרה/שעמום. והכל כדי לחכות." זה מצד אחד, ומצד שני : "זה הישג עבורי ( להמתין ) מכיוון שאני בחורה חסרת סבלנות ורגילה לקבל כל מה שאני רוצה עכשיו. זה מאוד קשה עבורי." בנוסף לכך את אומרת : "אני מאוד משתדלת לעמוד מאוחרי ההחלטה של לחכות". מתמונת המצב שאת מתארת ברורים שני מצבים קיצוניים. מאד קשה לך במצב הנוכחי שבו את נדרשת לחכות, ללא הגדרת זמן ומטרה. ומולו, ההרגל שלך : לקבל מה שאת רוצה ! עכשיו ! אלו שני מצבים קיצוניים - בשניהם את סובלת, שניהם קשים לך. מהו שביל הזה שלך, כיצד לנהוג באופן מאוזן, למה להקשיב - לדיכאון או לאימפולסיביות ? התשובה דורשת תהליך יעוץ שיעזור לך להכיר מה קיים בתוכך בשני המצבים. אין כאן תשובה פשוטה, חד משמעית, תרופה מהמדף, נדרש כאן תהליך אישי. האם אני ברור עכשיו ? אמיר דרור
 
כלים

הבנתי אותך, אני עושה הרבה עבודה עצמית בחיי היום יום וגם בטיפול. תוכל לתת לי כלים מאיפה להתחיל ואיך להתחיל? תודה
 
כלים

האם היתה לך שם תובנה חדשה ? משהו שתוכלי לשתף כאן ? ולגבי המשך מכאן - בטיפול, אני מניח, את יכולה להעלות את העניין ויתכן שבעזרת המטפל/ת תוכלי לגלות ולרפא את מה שנדרש. לגבי עבודה אישית וחיפוש אחר כלים נוספים - אני יכול להציע לך קורס אישי במייל - מתכונת עבודה אותה אני מקיים שעוסקת בדיוק בהקניית כלים ותמיכה ביישום עבודה עצמאית. יום טוב בינתיים אמיר דרור
 
למעלה