תודה לך!
אני משתתפת בפורום מסוים של תמיכה רגשית, ועכשיו ראיתי שהנהלת הפורום מחקו הודעה שלי כי הייתי לדעתם ביקורתית מדי. זה מאד כואב לי, אני מרגישה דחויה, לא רצויה, ועולות לי מחשבות ש: באף מקום לא באמת מקבלים אותי כמו שאני, בעצם אולי ציפיתי שבפורום תמיכה יקבלו אותי כמו שאני אז אולי המשפט הנכון לחקירה יהיה:
הם אמורים לקבל אותי כמו שאני
האם זו האמת? לכאורה כן, זה מה שצריך להיות במקום שאמור לתמוך, אמורים לקבל את הבן אדם כמו שהוא, לא?
האם אני יודעת הוודאות שזו האמת? טוב, ברור שהמציאות מראה שזה לא כך, וגם יש בזה הגיון מסוים, רוצים להגן על המשתתפים ממה שנתפס כביקורתיות. בכל אופן המציאות היא שהם לא מקבלים אותי כמו שאני והם מחקו הודעה שלי,
מי אני כשאני מאמינה למחשבה? מתוסכלת, נעלבת, מתוחה, בא לי לבכות , מרגישה דחויה, מרגישה קורבן, מיואשת כי באף מקום לא מקבלים אותי כפי שאני .
איך אני מתייחסת אליהם כשאני מאמינה למחשבה? כועסת, מאשימה, לא מקבלת אותם כפי שהם (-; לא מקבלת אותם בכלל רוצה לא לכתוב יותר בפורום הזה
מי הייתי אם לא הייתה לי את המחשבה שהם אמורים לקבל אותי כפי שאני? הייתי בשלוה ורוגע מה שאני, בלי קשר אליהם אם הם מקבלים או לא מקבלים אותי.
איך הייתי מתייחסת אליהם בלי המחשבה ? כשווה אליהם ולא כנחותה מהם, הייתי מתייחסת בסקרנות והתעניינות בשיקולים שלהם. זה מאד מעניין להכיר אנשים....
היפוכים למחשבה: הם אמורים לקבל אותי כמו שאני
1. הם אמורים לא לקבל אותי כפי שאני-כי זאת המציאות, כל אחד שופט את השני ואף אחד לא אמור לקבל או לא לקבל את השני.
2. אני אמורה לקבל אותם כמו שהם- כן, כי זה מה שהם, ואם קשה לי לקבל את זה אז יש לי עוד מחשבה שאני צריכה לחקור
3.אני אמורה לקבל את עצמי כמו שאני- וודאי, זה היה יכול מאד להיות נפלא אם הייתי מקבלת את עצמי כפי שאני! איזה חיים נפלאים היו לי...
אני מרגישה הרבה יותר טוב בעקבות החקירה הזו. האם יש עוד משפט פה שכדאי לי לחקור? יש משהו להוסיף? עדיין מרגישה קושי עם הדחיה. מאד קשה לי באופן כללי לקבל דחיה