someone343
New member
היי.. (אולי ט')
התלבטתי הרבה אם לכתוב כאן..
כמעט כל הזמן קוראת את ההודעות אבל מעולם לא כותבת.. כי אני לא שייכת
אני יודעת שאני לא שייכת לכאן, אינני סובלת מהפרעות אכילה
ואולי בעצם אין לי הזכות לכתוב כאן.
הגעתי לכאן בעקבות איזו זיקה מסוימת להפרעה, אם אפשר לקרוא לזה ככה..
במשך 3 שנים אני סובלת מדיכאון קל ונטיות אובדניות ורצונות של פגיעה עצמית,
שהתגלה ומטופל מהשנה האחרונה בעזרת שיחות ותרופות נוגדות דיכאון,
תמיד,ועדיין, אני מרגישה מכורה לדיכאון... או בעצם, שוקעת בו.
לפני מס' שבועות הסתכלתי במראה ( חשוב לציין כי במשך כל חיי הייתי בתת משקל אבל ללא הפרעה מסוימת, ונלחמתי לעלות) ופתאום הרגשתי שבאזורים מסוימים של הגוף אני מלאה מדי, אני יודעת שלא. עד היום, אני לא רוצה להרזות. הרזייה נראת לי סוג של הרס עצמי בשבילי, כי מגיע לי. כי כך יראו כמה כואב לי. כי כך יראו כמה אני חולנית. אני יודעת שלא אעשה עם זה כלום ואמשיך לאכול כרגיל, באופן די מסודר.
ולכן אני עדיין חושבת, אין לי הזכות לכתוב כאן או להיות חלק מפה..
... [שלח?
]
התלבטתי הרבה אם לכתוב כאן..
כמעט כל הזמן קוראת את ההודעות אבל מעולם לא כותבת.. כי אני לא שייכת
אני יודעת שאני לא שייכת לכאן, אינני סובלת מהפרעות אכילה
ואולי בעצם אין לי הזכות לכתוב כאן.
הגעתי לכאן בעקבות איזו זיקה מסוימת להפרעה, אם אפשר לקרוא לזה ככה..
במשך 3 שנים אני סובלת מדיכאון קל ונטיות אובדניות ורצונות של פגיעה עצמית,
שהתגלה ומטופל מהשנה האחרונה בעזרת שיחות ותרופות נוגדות דיכאון,
תמיד,ועדיין, אני מרגישה מכורה לדיכאון... או בעצם, שוקעת בו.
לפני מס' שבועות הסתכלתי במראה ( חשוב לציין כי במשך כל חיי הייתי בתת משקל אבל ללא הפרעה מסוימת, ונלחמתי לעלות) ופתאום הרגשתי שבאזורים מסוימים של הגוף אני מלאה מדי, אני יודעת שלא. עד היום, אני לא רוצה להרזות. הרזייה נראת לי סוג של הרס עצמי בשבילי, כי מגיע לי. כי כך יראו כמה כואב לי. כי כך יראו כמה אני חולנית. אני יודעת שלא אעשה עם זה כלום ואמשיך לאכול כרגיל, באופן די מסודר.
ולכן אני עדיין חושבת, אין לי הזכות לכתוב כאן או להיות חלק מפה..
... [שלח?
