בעיקרון גם אנחנו כאן וזו עובדה רק הפחד שיקונן תמיד הוא מה יקרה אחרי החתונה... כי תמיד יש רגעים קשים ומשברים ומי ערב שאחד מהצדדים לא ימצא נחמה דווקא כאן, מקום שהיה מתרפק עליו ברווקותו....
שנפגשתי איתו, בצורה שלא מכאן יוודע לי שהוא מכאן, לא יהיה אכפת לי... אבל שהמתווך יהיה כאן, לא.... וה"לא" הגיע לאחרונה... וזה לא משום שזה מרוח ומגעיל.. ומזה אינלי קריז לזה...
זה שהוא מכאן לא מזיז לי, ולא טומנת ראשי בחול ממש לא... אני גם לא איזה חסודה.. רק ש...צורת ההיכרות מכאן, - היא ללא מתווך, ואז היא פתוחה יותר, ולא שיש רע בפתיחות, אבל עדיף להתחיל לאט לאט.. וזה גם נמרח, כי עד שמעיזים לומר להורים וכל החארטה, ונפרדים וחוזרים וכל אלפי סיפורי תפוז למיניהם.... קיצור סוג הקשר הזה לא בריא! ואני לא רוצה לבנות עליו חיי נישואין של שנים, מעדיפה להכיר רשמי, גג 10 פגישות ולסגור עניין.. בלי הרבה בלבלה... יש?!
אני עצמי נמצאת כאן, אז אני לא יכולה לומר שאין מצב שאתחתן עם מישו שהיה פה... אבל להכיר דרך כאן ולהתחתן?! זו לדעתי הטעות הכי חמורה שיש... יסודות מאוד `איתנים` לבניין הבית... ועוד משו... כשמכירים כאן,בד"כ, ההתחלה מבוססת ובנויה על שקרים...לא אומרים את כל האמת אחד לשניה, ומעלימים הרבה דברים... ומבחינתי להתחתן על בסיס שקר זה לא בא בחשבון בכלל.
את כ"כ נאיבית שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות... כאן משקרים יותר מאשר שידוך?? להיפך, כאן פעמים רבות אנשים נפתחים. הוירטואליות מספקת להם הגנה מנטאלית. בשידוך הכל שקרים מתחילה ועד סוף...