הייתי רוצה...

[כלנית סמוקה]

הייתי רוצה...

שעכשיו, באמצע היום, תדפק על דלתי. רוצה לפתוח את הדלת לך ואליך נשמתי. ואתה תקרב ותביט בעיני מגבוה במבטך החושני ותצניף אותי בתוכך. ואצבעותיך הארוכות יחפנו את ישבני בתשוקה חזקה יחפשו דרכן מתחת לשמלה אל תוכי המבעבע לשמע קולך הנמוך שלוחש לי דברי אהבה ולהט. רוצה שעכשיו תוביל אותי למיטה ותתנשק עם שפתותיי ואז תתרומם ותשק גם לפי. ואני אריח אותך בשפתיי ואכיל אותך בגופי ואסניף לתוכי את הניחוח שטבוע בך שהוא שלי. וכך צרובה בך אצא לאוויר העולם ןלא אשטוף אותך מבשרי.

 

[shkedud]

עם מות האהבה

כשהלב דואב, כה קשה לנשמה לשאת את הסבל, משהו בפנים נשבר, מתפרק, מת - אפילו הרגש ריקנות וצינה כגוש קרח ענק חלל פעור קדרות של מצולות הים כשהכאב כה גדול ועצום הוא מכניע אפילו את היכולת לבכות, שקט מתפרץ וגועש לתוך הריקנות מטביע וחונק את השריד האחרון של העצמיות וכל שנותר הוא הטעם החמוץ-מתוק של זכרונות העבר

 

[שירת הים7]

עם מותה של אהבה

נוצרת התחייה מה שנשבר- לא יתוקן פשוט- חבל על הזמן הרגש גמיש את אהבתי אגיש , לזה שיבוא- האיש האהבה חסרת מנוחה מבקשת את חופה לעגון בחוף מבטחים את ראשי עלייך אשים ואהבתינו נגשים.

 

[odo13z]

אהבה אינה יכולה למות. לא.

וכבר עומדים משחרים מאחורי גבי מעליי בדימיוני. כל המתנבאים. הציניקנים. ידעתי.... היה לי די ברור... נו מההה ???.... ( חחחחחח ) ומקדמים פניי שנית אותם נופים המוכרים. רכס טבעון , נקוד גגות של ארגמן כרמל אשר היה ויהיה שם גם אחרי הזמן... מערבה משם....יודע בליבי... הים. החול. האבנים העגולות שעל החוף. אלף ניצוצות זהב של השקיעה. רחש הגלים. הרוח ההומה. עינייך הכחולות... לא. היא לא תמות. אף פעם לא. אאובתי.

 

[דמעה ורודה]

האהבה יכולה למות

האהבה יכולה למות הן קברתיה בפינת בית העלמין הישן וטופפתי ברגלי על רגביה, בריקוד קטן לא אתיר לציפורניה על ליבי עוד לעוט ואיננה עוד ברוך שפטרני לא רוצה לזכור כבר כלום לך כבר ממני!

 

[שמים1]

היית לי חלום

היית לי חלום כרית רכה בה אוכל להניח ראשי לגעת בלב פועם להנציח במילים רכות מלטפת של גלי תשוקה המרפרפים בין משאלות וסבך החיים נוגעים בלאט בחול הרך ומטביעים עקבות בלב. אתה לי חבר הלוחש לי מתוך הדממות מילים שלא ידענו איך לאמר כמו גחלים רוחשות נוגעות באלם במהווים כמוסים לילך היה לילי יומי שלך הוא פרוש לפניך ביריעות קטנות של כיסופים .

 

[יערית 1]

אני רוצה

רוצה לומר שלום, לא לסוב ראשי לאחור, לא לשאת בליבי שיר שכתבת עם שחר. רוצה להביט בעיניך לומר נגמר, לשאת עיני אל המחר אל זריחות חדשות בלעדיך. אני נושאת כאבך בליבי כה כבד משאו בשניים לא כהו זכרונות ונקטר הדבש לא יבש עוד על שפתיים. מביטה בך מרפרפת במגע נוצרת בחום דמעותיך על לוח ליבי אשא לעולם ניחוחות תשוקתך , מתיקות ערגותך. אני רוצה.....