הייתי חייבת!

[נופר קטינה ירושלמית]

הייתי חייבת!

הייתי חייבת להוציא את הרגשות שלי...אתם יודעים להרגיש טוב...אז ככה זה לחברה שלי שעזבה אותנו (ללאס וגאס לא להבהל)לחן היפה שלי אין לך מושג כמה אני מתגעגעת...זוכר שכל יום הינו חושבות על החברים שלנו נו אלה עם השחור בעיינים ה"גוטים" ואת הפריקים החמודים...זוכרת איך היינו הולכות לראות את מ.מ. השווה ואת א.ק. הכוסון...זוכרת איך התרגשנו שדיברנו איתו...וזרובה כמה שאת אהבת אותו ועדיין אוהבת אותו אי שם בנוואדה...חודשיים עברו מאז שנסעת וכל יום הופך יותר ויותר קשה בלעדייך...תמיד ברגעי משבר וגם ברגעי שמחה הייתי מתקשרת...את יודעת על מה אני מצטערת שאני לא אראה אותך גדלה לא אראה את החיוך שלך כל יום...אני לא אהיה שם לצידך בנשיקה הראשונה ולא אראה את החבר החדש...חשבתי שנלך יחד לתיכון אולי גם לצבא...את זוכרת את המסיבה שאמרת לי שאת נוסעת...כמה בכיתי..מה שאת לא יודעת שחזרתי הביתה התקשרתי ליעל והתחלנו לבכות ביחד...כבר התגעגנו...זוכרת את הפעם האחרונה שראיתי אותך זה היה בקניון...אין לך מושג כמה בכיתי שיצאנו...שישו חיבקהב אותי ובכינו אחת עם השניה...ידענו שלא נראה אותך יותר...בהתחלה אמרת שזה "זמני" אבל אנחנו ידענו ש"שמני" הופך להיות קבוע...ואכן אני לא אראה אותך את העיינים היפות שלך את השיער הגולש השחור החיוך היפה שלך...הייתה לך כבר מסיבת סיום...ואני לא ראיתי את שמלת הנשף שלך את עברת לתיכון כבר ואני לא הייתי שם שזה קרה...אני יכולה להמשיך ולכתוב על מחר...וכל זה לא יביע את אהבתי וגעגועיי אליך!!! אז רק תבטיחי שתנצרי כל רגע יפה בחייך אינו וגם שם..תהני באהבה עד לאס וגאס וחזרה נופר

 

[איב פרידמן]

מהמם... יש לי משהו בשבילך...

"היום אם בת צחוק מרחפת על שפתותיך, חיוך של אושר שאולי אינך יכולה להסבירו... אין זאת אלא שבאותו רגע ממש אני חושבת עליך- ואף אני מחייכת!!" (פאולה לי קאריקו) אוהבת איב

 

[~דויד~]

וואהו, איזה כייף, כמה אהבה

מעולם לא הבנתי למה הבנות בבית הספר היו כל-כך ידידותיות ואוהבות אחת את השניה, זה מכיון שלא ידעתי מה זאת שמחת חיים אמיתית, והיום אני מתחיל להבין מה זה בעצם לחיות. תודה, נופר הירושלמית

 

[אננדה]

אין מקום שהוא רחוק מדי/ר.באך

"איני יכול ללכת אלייך כדי להיות איתך, כי אני כבר שם. את לא קטנה, כי את כבר גדולה, משתעשעת בחייך, כמו כולנו לשם שימחת החיים. אין לך יום הולדת כי תמיד היית; מעולם לא נולדת, ולעולם לא תמותי. אינך הילדה של מי שאת מכנה בשם אבא ואמא, אלא חברתם להרפתקאה במסע בהיר להבנת הדברים כפי שהם. כל מתנה מחבר היא תפילה לאושרך, וכך גם הטבעת. עופי חופשיה ומאושרת אל מעבר לימי הילדות, ומעל לזמן, ואנו ניפגש מפעם לפעם, כשנרצה בכך, בטבורה של חגיגה האחת שלעולם אינה נגמרת." מתוך: "אין מקום שהוא רחוק מדיי" מאת: ריצ´ארד באך. מהו המרחק, בין חברים?

 

[איב פרידמן]

"מהו המרחק, בין חברים?"

לשאלתך... ציטוט מהספר המדהים הזה... "קילומטרים באמת יכולים להפריד אותנו מחברים? אם אנחנו רוצים להיות עם מישהו שאונחנו אוהבים הרי אנחנו כבר איתו, לא?" קיבלתי את הספר הזה ביומולדת שלי,יום אחרי שאבי נפטר... תודה לך אננדה... הבאת לי אושר מהול בעצב איב שכל כך מתגעגעת, עד שזה כואב

 

[אננדה]

איבוש מתתוקה...

גם אני מתגעגעת.... כל שאני יכולה לעשות הוא רק לספר לך מה שאני עושה כשאני מתגעגעת לאבי. אני עוצמת עיניים.. ונזכרת בו... וכאילו יודעת שהוא כאן, ממש איתי, כל הזמן, הוא בתוך ליבי, במקום השמור לו, מקום אליו אף אחד לא יוכל להגיע, רק אני והוא. רואה אותו יושב, מחייך, מחבק כשצריך, מפציר בי כשצריך

אבל יודעת שהוא שם וטוב לו... ובאותו רגע ממש כאב הגעגוע הופך לאושר שהופך לחיוך כי ככה הוא היה רוצה לראות אותי ואני בטוחה שכך גם אביך. תודה לך, איב מקסימה