הייתי אורחת בזמן

[אורמור]

הייתי אורחת בזמן

קחו אותי-הריני לפניכם פתוחה מעורטלת לעייניכם מגישה עצמי-בהדרי במבוכותי משוררת מהותי פורשת את חיי לא נוטה לקשט לא מרבה ליפות משתפת בכאב משתפת בשמחות לא איני רחל גם לא אלתרמן תיירת אורחת, במרחב הזמן לא נכס צאן ברזל יבול שירי לא שעור לאומה,אסופת הגיגי לא פרס נובל לשירה וספרות רק שירים קטנים על חיים ומהות פרצי רגשות, מצוקות ,אהבות אתם בקריאתכם מפיכים בהם חיות גם אם לאחר לכתי לא ישאר גלעד ליצירתי אדע, הייתי אורחת בזמן השארתי סימן,הייתי כאן. גם אם קטן.. אור ****************** *אבל ..רגע לא לדאוג.. עוד לא הולכת עוד תצטרכו לסבול.. חיוך..

 

[eliela]

שיר מלא רגשות.... שיר שאהבתי מאוד ל

 

[ארבל מהכרמל]

שיר על שנינו....

יש לך אותי ולי יש אותך, אראה אשר ראית ושמעתי מה ששמעת. ומה שידעתי גם את ידעת, אבל אז לא ידענו שכבר ידענו. ומי יודע עוד מה נדע, מי שאנו הלילה ואשר נהייה מחר? בלילות האלה שאנו ``תופרים חליפות`` רוצים לדעת עוד ועוד וכל החלומות הולכים אחר הפה ושנינו עורגים לקראת המעשה... ועדיין את יש לי ולך יש את אני. לא אורחת את בלבי אלא דיירת קבע בנשמתי מטביעה סימנייך עלי, על רוחי,שירתי ורגיעותיי. הווה נהייה עבר ועתיד הוא ההווה של המחר, וכך במרחב הזמן תשוררי שירייך אליי, מושפעת מהרגעים של ביחד, בהם נולד הווה בלי פחד.

 

[אפרת.א]

אור נגוהות אור של

ניסים ופלאות... מאירה כהרגלך דרכי בנים ואבות, מאירה כל פסיעה, כל סימטה ונתיבות. גורלך מהול בגורל נפשות פועלות. כולנו נשמות תועות, כולנו אורחים, אורחות. זמנינו מוגבל - אך אנחנו כאן! - איתך, אורחת בזמן! ולו במעט..ולו לקצת... הארת את לילי, הארת את יומי, הארת את חלדי, את האור הנשקף אל מולי... אור יקירה - תודה ולו על קצהו של יוד תודה לך על טעם של עוד. חחחחחח את חיוכך הנעים נאלץ ``לסבול`` בשקט...בלי לרטון...בלי לקטר... ובלי..............כל מאמץ רק תגידי - עד מתי , שנדע - שהמים שקטו על פני האדמה) שלך באהבה רבה - נוסעת נוספת...

 

[מכורה לאהבה*]

אורמור...

ווואאאההה.... נפלא... עוד יקראו אותך בכיתות... ושאלות עליך ישאלו בבגרויות... ואז אוכל אני להגיד... נגעתי בה בלי להגזים... אוהבת אותך... מכורה לאהבה.