לא כל הגעה למוחלט
היא פלצנות.
אבל המוחלט כפי שאתה מתאר אותו , למיטב הבנתי וחוויתי , זוהי פלצנות.
אני שוב מצטט את לייטפליק , כי הוא פשוט צדק בדבריו שוב.
הוא כתב לך :
"אתה מדבר על מדינה טוטאליטרית , לא מדינת חוק".
אצלך יש באנרגיה קו מאוד
"טוטאליטרי".
הראיה שלך את ה"מוחלט" , וההבנה שלך "מהי הארה" היא חלק מהקו הזה.
אתה רואה את העולם במונחים "מוחלטים". אינך מסוגל באמת לראות את גווני הביניים.
וכך גם ה"הארה" שלך נראית.
הגעה לאיזשהו אידאל של "טוהר מוחלט" שכולם יכולים להשיג - עם השיטה
"הכי טובה" שמביאה לשם ....
וכמובן עם הרבה הרבה "הוכחות" למה היא הכי טובה , ומחקרים וכו'.
גם הדיון כאן בנושא ההסדרה , שכביכול "לא קשור" לנושא ההארה , פשוט גילה את זה.
בגלל שאתה הרבה שנים בעסקי הרוחניות , ובכל זאת עברת דבר או שניים בחייך , זה די עדין ולא רואים את זה מייד , אבל זה שם.
לצערי זו לא הארה , וגם לא יכולה להיות הארה.
האור הוא גמיש - הוא גם חלקיק וגם גל , גם כן וגם לא , גם יחסי וגם מוחלט.
האור עצמו איננו יודע מי הוא
וזו ההגעה האמיתית למוחלט.
היציאה מהקבעונות , היכולת שאני קורא לה "להיות X" , להפוך למשתנה , לנעלם.
המוחלט הוא בלתי משתנה , דווקא בגלל שיכולת ההשתנות שלו היא אינסופית
מגיעים אל המוחלט דרך פיתוח היכולת להיכנס לנעליו של האחר , ולראות את העולם מנקודת מבטו היחסית.
כאשר תוכל להכנס לתוך כל נקודת מבט יחסית שהיא , אז תהיה במוחלט.
ובשביל זה אתה צריך ללמוד להגמיש את האנרגיה שלך.
להגמיש את ה"מוחלטות" בה אתה רואה את העולם.
כרגע האנרגיה שלך איננה גמישה - היא פשוט קשה.
ההגעה האמיתית למוחלט היא דווקא כאשר הטוטאליטריות מתרככת.
כאשר אתה מבין את מגבלותיך כאדם.
כאשר אתה מבין שכל מה שיש לך כאדם זה רק בחירותיך.
כאשר הגבולות בין מוחלט ויחסי מיטשטשים.
ולגבי הדברים שכתבת בהודעה זו -
החוש לאמפתיה , הוא חוש טבעי שקיים אצל כל אמא.
וזה כל מה שצריך כדי להרגיש אנרגיה.
עם זאת , כפי שכשרון בריצה לא הופך אדם לרץ אולימפי , כך מי שלא השקיע בפיתוח החוש הזה לא ימצה את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
לכן גם אמהות לפעמים עומדות אובדות עצות ולא יודעות למה הילד בוכה.
(וחוץ מזה , שהרגילו את החברה האנושית להיות מנותקת מעצמה ולסמוך על גורמים חיצוניים ).
אני מניח שמי שקורא את מה שאני כותב כאן במשך כמה שנים טובות , יודע שהבנה מעשית ושכלית חשובה לי מאוד.
נסיון אמיתי מביא להבנה שכלית , והבנה שכלית מביאה לנסיון. הם הולכים בד בבד.
אך זה לא אומר שצריך "הסדרה" , זה לא אומר שאנשים חסרי רקע טיפולי לא יכולים לפתח שיטות מוצלחות מאוד.
בנוסף לשיטות שמניתי קודם אפשר גם להזכיר את שיטת אלבאום , את פילאטיס , ועוד.
הדבר שנדרש בתחום הזה , זו הרבה גמישות.
לא "מוחלטות".
