הייי

[שיז2]

הייי

נגמר הכח
היא לא רוצה לנשום
ואנשים כבר מדברים עליה
כאילו זה הסוף
טוב, מה בסך הכל יכול להיות
היא מקווה מאוד
שכל זה יפסק ובקרוב
ימים רבים הפכו ללילות

ניסתה לשמוח
עשתה כמעט הכל
אך בגרון יש חול
וברחובות עברו מזמן להסתובב
עם לבבות מבטון
ואין מי שיבוא אצלה לישון
עומדת בחלון
שכל זה ייפסק ובקרוב
ימים רבים הפכו ללילות

ולא נראה כאילו יש לזה סוף

https://www.youtube.com/watch?v=Nk2lJ2wBhdQ

 

[lovelycupcake]

אין לי כרגע מילים מנחמות, אבל אני שולחת לך חיבוק חם

 

[שיז2]

 

[רגישה1855]

חיבוק ענק!

את חדשה בפורום?
גם אם כן וגם אם לא ... נעים להכיר
איתך כמה שאפשר!!

 

[שיז2]

היי

הימים האלה....

שהעשיה מכסה על האכזבה
שהניסיון לשנות מביא את הכשלון
שההומור כבר לא מכסה על הכאב
שחיוך מכסה על דמעות שלא יודעות לצאת
שהחברים והלבד נמצאים ביחד

שהקלונקס כבר לא עוזר
שהסיבות לחיות כבר לא מספיקות
שאפילו המיטה כבר לא מקום מפלט

אז איפה ההורים שלי?
המשפחה שלי?
החברים שלי?
הזוגיות שלי?

החיים שכדאי לחיות בהם?....

 

[שישמים אחרים]

אני לא יודעת לגבי סוף

של "כן" או "לא", "יש" או "אין", אבל אני מאמינה בכל לבי ביכולת שלך לשפר את איכות החיים שלך בעבודה קשה של סיפור הסיפור שלך ולמידה של עצמך. אני חושבת שקל, לפעמים, לחשוב שיש לך לב מבטון כי הוא ללא ספק אמור לכאוב פחות מלב אנושי, אבל האמונה הזאת מחזיקה אותך קיים אבל לא בחיים, כי ממה כבר אפשר להנות בעולם בו אין לך לב? אילו דברים טובים ויפים אפשר להרגיש?
אני גם מאמינה ביותר מחול בגרון - אני מאמינה במילים - ומחכה לקרוא אותך גם בכאלה משלך, אם תרצה.

 

[שיז2]

היי

הצלחתן להפתיע אותי,
תודה על החיזוקים.
זה לא ההודעה הראשונה שכתבתי פה, אבל לא כתבתי פה כבר הרבה זמן

תקופה קשה של חיפושים שינוים מבחנים וכל שאר ההפתעות שהחיים הכינו לי
לרגעים מסוימים אלו הפתעות גדולות מידי ואין לי את הכוח לעמוד בהם
כמו שכתבת לפעמים אין לי כוח למילים ואז החול ממלא את הגרון
סוג של קיום ללא חיים

הלבד הזה מקשה את ההתמודדות,
תודה שאתן כאן

 

[אחת בתוך אחת]

רק שמחבקת חזק חזק

סליחה שאין בי עוד מילים..
תמשיכי לכתוב לנו יקרה..
ברוכה הבאה..

שולחת המון כוחות וחיזוקים..

 

[שיז2]

הייי

זה הכי טוב שיכולתי לבקש.....