היייי לכן P:

Black Harley

New member
היייי לכן P:

אני מתגייסת עוד פחות מחודש וחבר שלי בשיריון (כבר 4 חודשים) :):) אנחנו כמעט שנה ביחד, ושנינו גרים במקומות שונים לגמריי, הוא במושב בשרון ואני בבאר שבע בכלל. הזמן היחיד שנתנו למרחק שעתיים נסיעה משקל בקשר שלנו הוא בסוף יב' (שאלו פחות או יותר החודשים הראשונים של הקשר) כשהיו בגרויות ולימודים ולהפגש באמצע השבוע היה יותר מסובך, זו גם הייתה תקופה שההורים עדיין לא הסכימו לי לישון אצלו אז אם נסעתי אליו זה היה ליום אחד. ואז זה היה קשה אבל התגברנו. הקשר שלנו פשוט מדהים, אין לי מילים לתאר כמה אני מאושרת! לפני שהוא התגייס דאגתי שהצבא יהפוך אותי לפחות חשובה ושיווצר נתק, עכשיו הקשר אפילו חזק יותר. אבל בקרוב אני מתגייסת (20 ימים) ועכשיו כששנינו נהיה בצבא יהיה קשה יותר להפגש, כי מן הסתם היציאות שלנו לא תמיד יהיו חופפות. אני אהיה במסלול שאפשר לצאת ממנו ל2 תפקידים, אחד מהם יומיות ולא סוגרים הרבה והשני תנאים קשים, סגירות של שבועיים ואפילו 21. אני לא יודעת באיזה תפקיד ישימו אותי. כאילו שזה לא מספיק חבר שלי נכנס עוד שבועיים לאימון מתקדם ואחר כך לקוים, יציאות גרועות והרבה סגירות של 21. עם תנאים כאלה הסיכוי שאני לא אראה אותו חודש שלם גבוה וסביר להניח שזה אפילו יקרה הרבה, מה גם שהמסלול שלי הוא 3 שנים ולא שנתיים. אני מפחדת מלא לראות אותו, מפחדת שהנתק הפיזי יגרור נתק רגשי ושהצבא יקח לי אותו. אם יש פה בנות שעברו את הצבא עם החבר שלהם אני אשמח ליעוץ ולשמוע על איך הן עברו את זה, זה ממש חשוב לי ולמרות שאני יודעת שאנחנו חזקים אני די היסטרית..
 

pc girl

New member
:)

גם אני עברתי את זה, ואפילו לא מזמן... :) החבר גם היה שריונר, היציאות שלו היו מאוד מחורבנות... 21/28 בכיף, וגם אני הייתי בתפקיד שלא ראה יותר מידי בית... יציאות של 18/3 11/3, לתקופה מסויימת, ואחכ קידמו אותי לתפקיד מעולה, אז היה לי שיפור מטורף ביציאות (שבת לשתיים- לא שזה עזר כי השבתות שלנו לא חפפו). קיצור, אני לא רוצה להלחיץ או משהו, אבל כן, יצאו לי מצבים שלא ראיתי אותו מעל לשלושה חודשים, וגם לא היה יותר מידי זמן לדבר בפלאפון. א-ב-ל כשכבר נפגשנו זה היה הכי מדהים בעולם, וזה ממש חיזק אותנו לתקופה שלא נראה אחד את השניה. קיצור, שרדנו את הצבא, הוא משוחרר כבר ארבעה חודשים, ואני חודש וקצת... זה אפשרי ביותר! אמנם זה קשה ומבאס, אבל הגעגוע רק מחזק את זה. תנסו לקחת מזה את הצדדים הכי טובים, תנסו לצחוק על זה, והכל יהיה בסדר :) בהצלחה!
 

DNAדנה

New member
ממ

אין ספק שזה לא פשוט, אבל זה באמת באמת משתפר עם הזמן. (הייתי בצבא ועשתי חצאים במקרה הטוב, לפעמים 21, וגם הבחור היה קרבי...) ההתחלה קשה, אבל זה באמת משתפר עם הזמן :) וכן, יוצא שהיציאות לא חופפות, אבל (אצלנו לפחות) בהמשך השירות אפשר היה לבוא לבקר אותי קצת וגם אותו לפעמים, וזה ממש כיף. מדי פעם יצא לי לסגור יותר (מרצוני) כדי לצאת כשהוא יוצא, ולהיפך. ככה שמדי פעם אפשר למצוא פתרונות
ויש רגילות, ואפשר לנסות לתאם ולצאת לרגילה ביחד זה פשוט גן עדן. המון בהצלחה!
 

Please Dont Cry

New member
היי!!

אז הסיפור שלי זה שאני וחבר שלי התגייסנו בהפרש של כמה שבועות... (הוא התגייס לפניי), והוא מרץ 09... מכאן את יכולה להבין שאני כבר ממש ממש אוטוטו מסיימת את השירות שלי (ישששש!!!!) ועברנו את הכל הכל ביחד! אמנם כמעט ולא סגרתי אז לא קרה שסגרתי שבת על שבת שהוא יצא, אבל עדיין היו הרבה מספיק דברים מעצבנים שהצבא גרם P: והנה אני פשוט לא מאמינה שאנחנו כבר כמעט שנתיים אחרי! אז רק תבואי אופטימית, ועם גישה שמחה, ותקחי את זה בקלות!!! באמת שאני חושבת שזאת הבעיה של רוב החברות של החיילים, שהן לוקחות את הכל קשה מדי P: אני באמת משתדלת לקחת את זה בסבבה, גם אם מתראים קצת פחות, גם אם יש סופשים שיוצאים ממש מעפנים ובקושי מתראים, אני יודעת שהאהבה שלנו היא הרבה מעבר לזה וגם אם לא נתראה חודשיים אנחנו נעבור את זה (עברנו את זה, אגב חחח). וזהו, כל עוד שניכם רוצים מספיק מסתדרים עם הכל! מה שחשוב זה לא לדאוג יותר מדי ולבכות על כמה שקשה, אלא יותר להנות ממה שיש, גם אם זה מעט :) אני פשוט לא מאמינה שזהו, רק עוד שנה ונגמר!!!!!!!!!11 (חחח אני מנסה לעודד את עצמי ששנה זה מעט
)
 

Black Harley

New member
תודה לכל הבנות!!

טוב אני לא יכולה להגיד שהרגעתן אותי חחח pc girl בכלל הכנסת אותי לדיכאון חחחח אבל חזרתי להודעה כמה שעות אחרי קראתי שוב ומצאתי את הדברים הטובים שכתבת, כי קודם רק הרעים קפצו לי לעיניים אני מעודדת מלשמוע על אנשים שעברו את זה ושמתרגלים גם לדבר כזה שכנעתן אותי שאפשר לשרוד את זה :) תודה רבה!! כל כך עזרתן לי לסדר דברים בראש באמת תודה על ההתייחסות של כולן
עשיתן לי טוב בלב
 

pc girl

New member
מצטערת, הכוונה לא הייתה לבאס

אלא להגיד את האמת ולהכין אותך. כן, לא היה כזה קל, אבל גם לא היה כזה קשה. אני בצבא הייתי מוקפת חברות טובות שהעסיקו אותי ולא גרמו לי לשקוע יותר מידי בגעגועים (למרות שמין הסתם היו...). אנחנו ניסינו לקחת את הדברים בצחוק, ותמיד היינו צוחקים "טוב, אז נראה אותך בנובמבר" (התאריך שחרור שלו)... שזה ממש עזר לשמור על הקשר ולשמור על שנינו שפויים. מה גם שכמובן עשינו ביקורים אחד אצל השניה, אז זה גם עזר. אז אחרי שעברנו 3 שנים לא קלות בכלל, אני אומרת לך שהיה שווה! תהיו שם אחד בשביל השניה ברגעים הקשים, ואל תרימו ידיים, כי זו בסהכ תקופה שעוברת. תפיקו ממנה את המיטב, תהנו שניכם בשירות כי זו חוויה מדהימה, ותהנו ביחד! הכל אפשרי!
 

Black Harley

New member
אני יודעת ואני סופר מעריכה את זה

שאת כנה בהכל וגם בעיניין שזה לא הולך להיות קל, באמת מעריכה את זה. תודה רבה!
 
למעלה