את מסמיקה בצדק
(יפה לך אדום...) בדיוק לפני כמה שעות חשבתי על זה. הייתי אצל רופאת נשים, אחרי התקף לא נורמלי של כאבים פנימיים בבטן התחתונה, שהיו ספק דלקת שלפוחית ספק משהו גניקולוגי - עדיין לא ברור. זו הפעם הראשונה שאני אצלה, וכידוע, אני פרוייקט לא קטן. היא התייחסה אלי נורא. שוב פעם ההשפלות המוכרות מכל השנים בהן עברתי מרופא אחד לאחר. היא אפילו לא הסתכלה עלי פעם אחת במשך המפגש הזה, שלא לדבר על קוצר הרוח והחיפוף. אומרים שהיא רופאה-תותח. לא יודעת. אולי היא מקצוענית יופי. אבל היא לא יכולה להיות תותח אמיתי אם היא מתייחסת ככה. בלי קמצוץ של חמלה, הקשבה, מבט, סבלנות. וזו לא מרפאה פרטית. אני חושבת שזה תלוי בבן אדם, עד כמה הוא אוהב אנשים ועד כמה הוא אוהב את המקצוע שלו. ובגלל זה המשפט הזה, שאת חוזרת עליו, רחוק מלשקף את התמונה המלאה. עכשיו, כשאת מכירה אותי בצורה המקורית שלי, אם את רוצה לראות תמונות שראיתי השבוע לראשונה, שצולמו כמה שבועות לפני הניתוח, רק תגידי ואשלח לך. תיווכחי שקושינג-זה-קושינג-זה-קושינג. מתערבת איתך שאת אפילו לא ממש זוכרת אותי ככה...
וחוץ מזה, את צריכה להוציא את המשפט "הרופא האחרון תמיד צודק" מהלקסיקון שלך לאלתר !!! זה גם הרופא שנשארים אצלו, וזה רחוק מלהיות מובן מאליו. בעיקר אחרי סיבובים אינסופיים בין רופאים מכל הסוגים, שלא צודקים... ובנימה נרגשת זו, מחכה לקריאתך...
