היטלר וג'ינג'יס חאן

קוכולין

New member
היטלר וג'ינג'יס חאן

בדיוק עכשיו קראתי מאמר מעניין מאד של ריצ'רד ברייטמן, בכתב העת Journal of Contemporary History, שחושף זווית מעניינת בהשקפת עולמו של היטלר: תפיסתו את ג'ינג'יס חאן. ריצ'רד ברייטמן שם לב להתבטאויות מסויימות של היטלר מ-1939, לפיהן הוא עומד לנהוג כמו ג'ינג'יס חאן ולרצוח נשים וילדים במספרים גדולים בלא שום הבחנה. ג'ינג'יס חאן, טען היטלר, לא נתפס על ידי ההיסטוריה כרוצח, אלא דווקא כבונה גדול של אימפריה. לכן, הוא- היטלר- יתפס בידי ההיסטוריה בדיוק באותה צורה. רק רגע- הרי ג'ינג'יס חאן נתפס בעיני היסטוריונים רבים, אולי רוב ההיסטוריונים, וגם באגדות ובדיעה הפופולרית, כרוצח המונים מטורף. מכך, ברייטמן הסיק שהיטלר קרא ספר ספציפי על ג'ינג'יס חאן, וממנו שאב את השקפותיו. באופן מפתיע, הוא הצליח לאתר את הספר הזה. מדובר בספר שהימלר סגד לו, המליץ עליו באופן ספציפי להיטלר ונתן אותו במתנה לכל קציני הס"ס. את הספר כתב, בשפה הגרמנית, גולה רוסי, שהזדהה בשם העט מיכאל פרוודין, והוא אכן ספוג בהערצה לג'ינג'יס חאן ובמיוחד לרצח ההמוני שביצע. ג'ינג'יס חאן, לפי פרוודין, בנה את האימפריה הסינית, יצר את פרס המודרנית, עורר לאומיות ב"ערמת הזבל של מערב אסיה", ועוד כהנה וכהנה שטויות נוספות. יתר על כן, פרוודין מדגיש שהאימפריה המונגולית נפלה בשל "השפעתו הפציפיסטית המשחיתה של הבודהיזם". באותה מידה, הימלר הסיק, גרמניה הקשוחה, הלוחמת, הקדומה, הידרדרה בשל השפעתה המרככת של הנצרות. מדהים לראות, שבספרו של פרוודין מופיעים כל המונחים שהיטלר השתמש בהם לאחר מכן נגד רוסיה, כולל המונח "מלחמת השמדה" (Vernichtungskrieg). פרוודין כותב בהערצה על מלחמת ההשמדה של ג'ינג'יס חאן באפגניסטן, כאשר הורה לבנו לא להשאיר שם איש בחיים. אני לא חושב שיש להוציא מכלל אפשרות, שהספר הזה השפיע באופן מהותי על האידיאולוגיה של היטלר. חשוב לומר, שלעניין המונגולי בתודעתו של היטלר היה גם צד שני, הפוך וסותר. לעיתים קרובות תיאר את הרוסים כ"סכנה המונגולית" שמאיימת על אירופה, והציג את עצמו כמי שמגן על אירופה מ"עדרי המונגולים". האם אנחנו רואים כאן מקרה פסיכולוגי, היטלראי טיפוסי, של הערצה ושנאה כאחד, ייחוס כוח דמוני, מיתי, ביחד עם אימה? בכל מקרה, מאמרו של ברייטמן חשף נדבך נוסף בעולמו האידיאולוגי של היטלר- ולכן הוא מעניין וראוי לקריאה. מי שרוצה לקרוא את המאמר ויש לו גישה לספריה אוניברסיטאית או למאגר המידע JSTOR, אפשר למצוא אותו ב: Journal of contemporary history, vol. 25, may 1990
 

קוכולין

New member
המשך: סוגיות נוספות

הקשר המוזר בין היטלר לזיכרון ג'ינג'יס חאן הוביל לתופעות נוספות, שברייטמן מרחיב עליהן את הדיבור: 1. פרשה לא ידועה כל כך, הקשורה בטבח המוני של טטארים ליטאים ואוקראינים בידי הכוחות הגרמניים. הימלר החליט שהאופי הגזעי המונגולי מהווה איום ממשי על העם הגרמני והציביליזציה האירופית, ולכן הכוחות הגרמניים, בהוראה של היינריך מילר (מפקד הגסטפו) הקימו מחנות ריכוז לטטארים בתנאים איומים ונוראים. הם ערכו סלקציות במחנות: טטארים שנראו קצת יותר אירופים, נשארו בחיים ו"זכו" להיות עבדים, בעוד טטארים בעלי מראה יותר מונגולי, לפי תיאורית הגזע, פשוט נרצחו בירייה. במקרים מסויימים, נרצחו הטטרים באותם מחנות עם היהודים והצוענים. זה אספקט חשוב מאד של השואה, ולא מוכר כל כך. חשוב להכיר גם אותו. 2. בחקירות של פושעי ס"ס בכירים לאחר המלחמה, עלה מונח גרמני לא מוכר בשם Blutkitt, שניתן לתרגם אותו כ"בטון דם". אריך פון דם באך צלבסקי, מגדולי הרוצחים הגרמנים ברוסיה, העיד כי המונח, שהימלר השתמש בו רבות, לקוח מהספר על ג'ינג'יס חאן. המונח עצמו לא מופיע בספר, אך הרעיון מופיע: המונגולים שלחו אנשים שונים להילחם בחזית, או להקריב קורבנות ביחד, או גם וגם- וכאשר ידיהם הוכתמו בדם ביחד- הם נקשרו ברעות נצחית. ברייטמן טוען, בהסתמך על התבטאויות של הימלר והיטלר, שלרעיון הזה היו שתי תוצאות: ראשית כל, היטלר מאד היסס לשלוח מתנדבים מגזעים אסייתיים "נחותים" להילחם עם הגרמנים בחזית, על מנת שלא ייקשרו ביחד לפי עקרון "בטון הדם". גם כאשר עשה זאת, מחוסר ברירה, השתדלו שהם יהיו ביחידות נפרדות ולא ילחמו ביחד עם הגרמנים. לרוב השתמשו בהם כדי לרצוח יהודים, או למטרות דומות. שנית, והימלר והיטלר דיברו על כך מספר פעמים, היתה כוונה מודעת להכתים כמה שיותר גרמנים בפשעים- על מנת שייקשרו לפיהרר ולא יוכלו לעזוב אותו. גם בהקשר זה עלה רעיון "בטון הדם"- בהתייחס ללוחמים המונגולים שהכתימו את ידיהם ביחד בדם הקורבן.
 

תותח9

New member
מאוד מעניין

מדברי אמי שהיתה ילדה במרחבי רוסיה, הסובייטים הגלו טטארים למרכז אסיה, והטטארים קיוו לנצחון גרמני. הגרמנים גם העריכו את הליטאים כ"ארים" ואף נעזרו בהם בלחימה ובהשמדה של יהודים. כנראה יש לכל מטבע כמה צדדים וזה מוביל אותי לשאלה אחרת: הגרמנים שנאו סלאבים, אך מדוע עשו הבחנה בין פולנים ורוסים שהם שנאו מאוד, לבין קרואטים או סלובקים, שנעזרו בהם ושיתפו אתם פעולה?
 

טשאפק

New member
הקרואטים הוכרו כגזע שמקורו גרמני

נקבע שמוצאם העיקרי בשבטים גותיים. גם הבוסנים המוסלמים הוגדרו כבני אותו מוצא, ע"י האוסטאשה וע"י הנאצים: ראו בהם קרואטים שהתאסלמו במשך השלטון העות'מני.
 
מה שאתה כותב כאן מוזר מאד

מי שנלחם בטטארים היה בעיקר סטאלין, עקב שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים. מאות אלפים הוגלו , עשרות אלפים מתו במחנות, ואלפים רבים הוצאו על ידו להורג מכל עמי אירופה, היו האוקראינים והליטאים משתפי הפעולה הנלהבים ביותר עם הנאצים. היטלר אף הבטיל למנהיג האוקראינים הלאומיים מדינה עצמאית והאוקראינים, כמו גם הליטאים ( בניגוד מוחלט לפולנים למשל) , קיבלו את פני הצבא הנאצי בהתלהבות. גם בביצוע השואה היו אלה הליטאים והאוקראינים שיתפו פעולה באופן אקטיבי, בהתלהבות ומתוך רצון, עם הנאצים. Lithuania Prior to the Nazi invasion, some people in Lithuania believed Germany would grant the country independence. Nazi Germany used this situation to its advantage and indeed in the first days permitted a Lithuanian government to be established. However, when the territory was fully occupied, that government was disbanded and banned, and some of its supporters ended their days in concentration camps. An unit of Lithuanian insurgents headed by Algirdas Klimaitis and instigated by Germans started anti-Jewish pogroms in Kaunas on June 26, 1941. [1] In 1941 Lithuanian Security Police (Lietuvos saugumo policija), subordinate to Nazi Germany's Security Police and Nazi Germany's Criminal Police, was created. [2]. Of the 26 local police battalions formed, 10 were involved in the Holocaust (2 of them systematically). In total, Germans involved 2,000-3,000 Lithuanians in the Holocaust, . [3] Notorious Lithuanian Sonderkommando Squad in Vilnius killed tens of thousands Jews and others in Paneriai and other places [2]. Lithuanian collaborators were also involved in the murders of thousands of Poles[citation needed]. 2nd Lithuanian battalion has been organized in 1941 in Kaunas. On October 6, 1941, the battalion started service in Belarus (Minsk, Borisov and Slutsk regions) to fight against the Soviet partisans. In Minsk, the battalion shot about 9.000 Soviet prisoners of war, in Slutsk, it massacred 5.000 Jews. In March 1942, in Poland, the 2nd Lithuanian battalion carried out guard duty in the Majdanek concentration camp.[6] In July 1942, 2nd Lithuanian battalion participated in deportation of Jews from the Warsaw ghetto to a death camp[7]. In August - October 1942, the Lithuanian battalions were in Ukraine: 3rd in Molodechno, 4th in Donetsk, 7th-в in Vinnitsa, 11th in Korosten, 16th in Dnepropetrovsk, 254th in Poltava, and 255th in Mogilyov (Belarus)[8]. In February - March 1943 2nd Lithuanian battalion participated the large antiguerrilla action "Winterzauber" (Winter magic) in Belarus, cooperating with several Latvian and 50-th Ukrainian Schuma-battalions. Schuma-battalions burned down villages suspected in supporting Soviet partisans[9]. 3rd Lithuanian battalion took part in the "Marsh fever Southwest" antiguerrilla operation, carried out in Baranovich, Berezov, Ivatsevich, Slonim and Ljahovich regions of Belarus in cooperation with the 24th Latvian battalion (Chuev S. "Damned soldiers"). In 1942–1944 the 13th and 256th Lithuanian battalions operated against partisans in Pskov and Novgorod regions of Russia[10] The Lithuanian Territorial Defense Force was formed from volunteers in 1944. Its whole leadership was Lithuanian, while arms were provided by Germans. Purpose of Lithuanian Territorial Defense Force was to fight Soviets and Polish partisans in territory of Lithuania. After brief engagements against Soviet and Polish partisans, due to the disagreements with Nazi administration, the force was disbanded the same year, its leaders arrested, and some of its members executed by the Nazis.
 

TaL53

New member
לא מדוייק

שיתוף הפעולה של האוקראינים לא היה אחיד לאורך כול המלחמה. זה נכון שהנאצים הבטיחו לאוקראינה עצמאות וזה גרם לתמיכה רחבה מאוד בעם האוקראיני אבל ב1941 כאשר הוכרזה הקמת המדינה האוקראינית בלבוב הנאצים עוד באותו היום אסרו את כול חברי הממשלה הזמנית ושלחו אותם למחנה ריכוז. בהמשך השתנה מאוד היחס הגרמני כלפי האוקראינים לרעה תוך גיוס מאות אלפים כעובדי כפייה ורצח מאות אלפי אזרחים אוקראינים. המחנה האוקראיני בזמן המלחמה התחלק לשניי- הצבא של בנדרה שבתחילת המלחמה שיתף עולה עם הנאצים אבל מהר מאוד הבין את כוונותיהם ופעל גם נגדם במקביל למלחמתו בסובייטים והמחנה האוקראיני שתמך נאצים ללא כול סייג(לצערי אני לא זוכר את שם המנהיג של אותו מחנה), משם דרך אגב באו רוב הדומרים האוקראינים של מחנות הריכוז ומשם גיוסה דיויזיית הס"ס גאליצינה. לכן אי אפשר להגיד שהאוקראינים כולם שיתפו פעולה עם הנאצים, היו רבים שכן נלחמו נגדם בעיקר בעקבות המדיניות הנאצית כלפי האוכלוסיה האוקראינית בשלבים יותר מאוחרים של הלחימה.
 

TaL53

New member
אם מדברים באחוזים

אז האסטונים והליטאים שיתפו הרבה יותר פעולה עם הנאצים מעמים אחרים בברה"מ.
 
יש לך סימוכין ל"אחוזים"?

כי אני קראתי רק מידע אנקדוטלי, ולפיו הליטאים והאוקראינים היו בראש.
 

TaL53

New member
אפשר לדבר במספרים

אוכלוסיית אסטוניה כמעט כולה שיתפה פעולה עם הנאצים, כמו גם אוכלוסיית ליטא. אבל הנאצים לא השתמשו באסטונים בעבודות כפייה, לא שרפו או הוציאו להורג אסטונים או ליטאים וראו בהם בכלל עמים סמי-ארים. אני לא אומר כמובן שהאוקראינים היו יפי נפש או משהו בסגנון הזה. אבל מתוך אוכלוסיה של מיליוני אוקראינים(אני לא יודע במדוייק מה הייתה האוכלוסיה באוקראינה לפני המלחמה), שיתפו פעולה עם הנאצים בערך כמה עשרות אלפים(אם מדברים על שומרים במחנות ריכוז,מיליצית מקומיות ודיוויזית ס"ס)- נתון שהוא לעצמו לא קטן אבל בהחלט לא רוב העם. יש לזכור כמובן שהמגמה בתחילת המלחמה השתנתה ב-180 מעלות בהמשך הלחימה כאשר הנאצים הפסיקו לתמוך ברעיון אוקראינה החופשית והתחילו להתייחס לאוקראינים לפי התורה הנאצית. מגמה זאת לא נצפתה במדינות הבלטיות.
 

קוכולין

New member
טוב, אין פלא

הליטאים והאוקראינים נטבחו בידי הסובייטים בלא רחם, אז קשה לגנות אותם על עצם התמיכה בגרמנים. הפשע הגדול של רבים מהם, הוא שהשתתפו בשמחה רבה ובאופן פעיל גם בהשמדת היהודים. עם זאת, באוקראינה מידת שיתוף הפעולה היתה קטנה מזו שבליטא, במיוחד לאחר פיזור הממשלה האוקראינית הזמנית שהוקמה בלבוב.
 

Y. Welis

New member
מעניין אבל גם מוזר, כי הזכרתי כאן

את הספר של פראבדין (מאויית גם פראודין Prawdin), 'הכיבוש הגדול - קיסרות המונגולים', שתורגם (אולי מיד שניה?) ע"י שרגא גפני ב-1966 בהוצאת 'מערכות', כספר המקיף היחיד בעברית על התקופה הזו. לפי האתר הזה http://www.questia.com/PM.qst?a=o&d=30480704 זהו אותו ספר שהופיע בגרמנית ב-1938, ותורגם לאנגלית ב-1940, וזכה לפופולאריות רבה כמדומה. זכור לי מקריאה בו לפני שנים (חוויה מרתקת בפני עצמה) שדמותו של ג'נגיס חאן היתה חיובית למדי (כי הוא תואר מנקודת-המבט המונגולית נטו), אבל לא זכור לי שהמחבר הילל את הרצחנות שלו או יצא כנגד הבודהיזם (הוא מהלל הרבה יותר את טמרלין, החאן הגדול האחרון, שמוערך עדיין ברוסיה). זכור לי גם שפראבדין תיאר גם את התירבות שעברו המונגולים בעקבות ההשפעה הסינית כדבר חיובי ובלתי נמנע. אני מעריך על כן שאנשים בעלי השקפה קיצונית היו עשויים למצוא בספר חיזוקים להשקפותיהם, אבל זה לא אומר שזהו המסר של הספר. הוא לא הובן כך כשקראתי אותו, ואני מניח שכך הדברים גם בנוסח האנגלי שלו (שיתכן והיה המקור לעברי) - אלא אם יש הבדלים בינו למקור הגרמני. בעניין המונגולים והתעמולה הנאצית - נעשה שימוש ניכר במילה הזו וב'הורדות שישטפו ממזרח' בפרופוגנדה הגרמנית לפני הפלישה לרוסיה ובמהלכה (אני מעריך שהיתה לכך השפעה ניכרת, כי הדימוי פרט בעוצמה על תושבי מזרח אירופה - עד היום נהוג לצלצל בפעמונים בקראקוב לציון יום הגעת המונגולים), והדברים חזרו גם ב-44' כשהסובייטים החלו להתקרב לרייך. היו אכן חיסולים של טטארים מבין השבויים הסובייטים, אבל גם משום היותם נימולים (מוסלמים), וכנראה מייצגים את המראה הנחות. הדברים השתנו אחרי המסע של קיץ 42', בעקבות מאמציו של פון קלייסט לרתום לעזרתו כמה מעמי הקווקז - קוזאקים וצ'צ'נים בעיקר. הם נסוגו עם הגרמנים והיו לגייסות מסייעים בעלי ערך יותר מה'היוויס' הרגילים (והסיבה להגליית הקוזקים של הקרים ע"י סטאלין).
 

קוכולין

New member
אני שמח שזה עניין אתכם

בעתיד אביא סיכומים על מאמרים נוספים, אם אחשוב שהם יעניינו את חברי הפורום.
 
למעלה