אני ממש לא בטוח {ט}
נכון, דאעש הם חבורה של פנאטים אכזריים בני מוות.
אבל הם פורחים בסביבה של ואקום מדיני שנוצרה כתוצאה של התערבות ארה"ב באיזור.
לפניהם שלט בעירק שליט אכזרי הרבה יותר, סדאם חוסיין. לסדאם חוסיין היו חדרי עינויים בהם עינו את כל מי שהעז לבקר את המשטר, זה כלל כריתת איברים, המסת איברים בחומצה, מכות חשמל בכל הגוף, אונס כשיטת עינויים (למשל אונס קבוצתי של ילדה מול אביה כאמצעי לחץ)
סדאם חוסיין גם השתמש בנשק כימי נגד אזרחי המדינה שלו, נגד הכורדים ועדיין אף אחד לא חשב שצריך לחסל אותו.
יצאו נגדו רק כשהוא סיכן אינטרסים אמריקאים.
אני יכול לדבר על השלטון בסוריה (שבהפצצת דאעש אנחנו בעצם מסייעים לו) שלטון אכזרי לא פחות, אולי יותר מדאעש.
שלטון שלא היתה לו בעיה לרצוח עשרות אלפים מאזרחיו בהפגזה מרחוק של חמאת. שלטון שגם הוא אינו בוחל בעינויים שהם מעל לכל דמיון.
מה שאני מנסה לומר זה שדאעש מתפארים באכזריות שלהם, מציגים אותה לראווה אבל הם לא גרועים יותר מגופים אחרים ששולטים באיזור שמבצעים את מעשי הזוועה שלהם בחדרי עינויים חשוכים.
הסיבה היחידה שארה"ב תוקפת אותם היא בגלל שנדמה לאמריקאים שכך הם מגינים על האינטרסים שלהם.
======
אני עדיין מתקשה לסלוח לאמריקאים על שהפילו את השלטון הדמוקרטי באירן והעלו את השאה ב 1953.
לולא ההתערבות שלהם האיזור היה נראה הרבה יותר טוב.
יכולתי להמשיך להסכמי סייקס פיקו שחילקו את האיזור בין בריטניה לצרפת ויצרו מפה בלתי אפשרית במזרח התיכון, זאת עוד סיבה לפריחת דאעש היום אבל זאת כבר הסטוריה עתיקה גם אם רלבנטית.