היחסים עם אמא שלו

היחסים עם אמא שלו../images/Emo67.gif

מה אתם חושבים על המשפט: אם אמא שלי תסתכסך איתך יהיו לזה השפעות גם בינינו (ככל הנראה גם אני אסתכסך איתך). רקע: לחבר שלי יש אמא שנותנת לי תחושת מחנק. פעם היינו מדברות כל יום והרגשתי שאני נחנקת מזה, באיזשהו שלב הלחתי להתרחק ממנה והשיחות הפכו לתדירות של פעם ב.... הגעתי למצב שאני לא דיברתי איתה זמן רב ואז היא שלחה מסר דרך חבר שלי שמזמן לא דיברנו. החלטתי להתקשר אליה, תבינו שהשיחות שלנו מתנהלות בעצלתיים ואין לנו יותר מידי נושאי שיחה... בכל מקרה, רוב השיחות מתנהלות בבוקר בשעות העבודה שלי ושלה. יתר השיחות מגיעות רק כאשר אני מתארחת אצל הוריי בסופ"ש(לבד, הוא לומד), חשוב לציין שהמרחק בין הוריי להוריו הינו שעת נסיעה. בהתחלה היא היתה שואלת אם אני קופצת ולאחר מכן זה נהפך להפגנת נוכחות. בפעם האחרונה שנסעתי ביקשתי מחבר שלי לא לומר לה שאני אצל הוריי. הרגשתי שהיא סופרת לי את הפעמים שאני מבקרת אצל הורי (דבר שחבר שלי הסכים איתו) ולה יש מן תחושת קיפוח שאני לא מגיעה אליהם. אני מרגישה שכל עוד לא התחתנתי איתו ואין לנו ילדים משותפים אני לא חייבת לבקר אצלהם שאני באה להורים שלי (מרחק של שעתיים + ממני). דיברתי היום עם חבר שלי והוא אמר לי לדבר איתה על כך. כמו שאני מכירה את אימו היא מאוד פגיעה ואמרתי לו שהיא בטח תסתכסך איתי, הוא מצדו אמר שבמידה ויקרה כן יכולות להיות לכך השלכות. בנוסף לכך אחותו תמיד מוזמנת אלינו (בת 17.5) וכל פעם שהיא באה פיניתי את זמני והקדשתי לה זמן, כמובן שפתחנו מן חברות שכזו. מאז שאין אצלנו מקום לישון (החלפנו ספות לספות קטנות) ואין לנו מקום למיטה נוספת, היא החליטה שאנחנו חוצפנים (שק"ש לא מספיק לה) והיא הפסיקה לדבר איתי. חבר שלי טען כי ככל הנראה היא אף פעם לא חשבה שאנחנו חברות טובות. למעשה היא ילדה אינטרסנטית מאוד (גם הוא טוען כך). ולמה אני משתפת אתכם בכל זה? הסיבה היא שאימו ואחותו גורמות לי מידי פעם לתחושות לא נעימות ורצון לא להגיע לביתם. חשוב לי לציין שאני נותנת מעצמי המון למשפחתו מתחילת הקשר איתו לעד היום. אנחנו מתראים עם משפחתו פעם במס' חודשים. הוא מבחינתו טוען שאין לו בעיה לקבל התנהגויות (כל עוד הם לא מוגזמות) מצד משפחתי או משפחתו כי אנחנו לא גרים איתם ואין להם שום השפעה עליו. אני מבחינתי בן אדם רגיש יותר ופגיע וגם כשאנחנו לא מתראים עם משפחתו אני מרגישה חנוקה מאימו ורחוקה מאחותו. תמיד חשבתי שאם אני אפרד ממנו זה יהיה רק בגלל משפחתו, מכוון שאותו אני אוהבת. לאחר שהוא אמר לי שבמידה ואסתכסך עם אימו יהיו לכך השפעות בנינו (הוא מאמין שבין בני הזוג להוריהם צריך להיות קשר סביר +) אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני מפחדת שיום אחד כל הרגשות שלי אל משפחתו יתפוצצו לי בפניהם והדבר האחרון שארצה זה לפגוע בהם. אך מצד שני אני כבר כל כך חנוקה ופגועה שאני לא יודעת מה לעשות. מתנצלת מראש אם לא ניסחתי את עצמי באופן ברור.
 
היי מיכל../images/Emo24.gif

לפי מכתבך את באמת מאוד רגישה, לדעתי את מתנהגת יפה מאוד מתייחסת לאמא של חברך בצורה הכי יפה בעולם אני עם חמתי מדברת פעם בשבועיים כי אני מרגישה צורך לא כי צריך, את צריכה ללמוד לא להתייחס ולקחת ללב דברים את מעמיסה על עצמך המון אם זה אמא שלו ואם זו אחותו את צריכה להמשיך את החיים שלך ואותן שיהיו נספחות.
אם החבר שלך לא מבין ואומר שאם תסתכסכי עם אמא שלו זה ישפיע על הקשר ביניכם זה אומר משהו לגביו, אם הוא לא יכול להתמודד עם דברים כאלה ואילו מה את עשית בסך הכל לא רוצה לדבר איתה כל יום זה לגיטימי לחלוטין היא לא תהיה חברה שלך או אמא שלך אף פעם היא תהיה אמא של חבר שלך ואף פעם היא לא תהיה אובייקטיבית אז מה הם רוצים בסך הכל. אולי את סתם נלחצת מכל הנושא הזה דברי איתה מתי שבא לך. אגב כמה זמן אתם יוצאים? ובני איזה גיל אתם?
מיכל אל תדאגי הכל יהיה בסדר אל תתני לדברים כאלה להוציא את האנרגיות שלך...
לפי מה שכתבת הקשר שלכם טוב
 
יחסית עם החמות

יחסים עם החמות . זה מאוד מורכב .... את כל הזמן צריכה להבין שאת צריכה להיות יותר מבינה ממנו במערכת הזו תיאוריתית נניח שתהיי אצל משפחתו (אימו ואחותו) בלי קשר אליו האם הוא ילך לאביך לבד בלעדיך ???? או האם הוא ישאל או ירים או מרים טלפון לאימך או אביך? נכון שהתשובות הן לא מוחלט ! ככה הם החיים מצפים מאתנו (הנשים) תמיד להתייחס לאמא שלו יותר ברספקט כאשר אנו תמיד תחת זכוכית מגדלת אצלה לללללללללמה????? כל אמירה כל מילה צריכה להישקל למה ? לדעתי את צריכה לבנות לך מערכת יחסים שבה את תגידי לחבר/בעל מה בדיוק את לא אוהבת או לא מקבלת אצל אמא שלו שהוא יבין ש- לאהוב אותך זה גם לקבל אותך עם האי אפשרות שלך להתייחס אליה כאמא שלך נקודה לא משנה מה יהיה היא לא יכולה להחליף את אמא שלך כי אמא מקבלת את הילד שלה עם כל המוזרויות שבו שירי לו את השיר של שלמה ארצי מלך העולם אולי יבין ? שתביני, את אמא שלו לא תצליחי לשנות כמו כן אותו. אותו את אוהבת אבל את אמא שלו את לא . כל שיחה שלך איתה לא תוביל לשום דבר שתדעי הדברים צריכים לזרום ממנו אליה הוא ורק הוא צריך לעשות "עבורך" את העבודה במערכת יחסים שלך עם משפחתו שהמערכת שתהייה תהייה בסיועו עד כמה שאפשר נורמלית ושלא תפגע במערכת שלכם ולא תקרין למערכת שלכם למרות שזה מאוד קשה אם יהיו השלכות עליך להבין שבסופו של דבר הם מצד כולל אותו ואת תהיי מצד שני את חייבת לדבר על כך עם החבר לפני מיסוד היחסים... בהצלחה
 
היי מיכל

קראתי את הפוסט שלך, ועושה רושם שדברים רק ילכו ויסתבכו, שכן מדובר באנשים שמחפשים עניין בחייהם שלכם. יכול להיות שמן הסתם שיתפת יותר מדי, וזה לגטימי, סמכת עליהן יותר מדי, הראת להם פתיחות, ולא הצבת גבולות, ושניסת להציב גבולות זה היה באופן קיצוני מאוד, שהם הרגישו דחויים. ויכול להיות מאוד, שזה נובע, מהאופי שלך, שחור ולבן, ואין אפור, וגם זה לגטימי. דבר אחד חשוב, בן זוגן צריך לדעת, שהוא היחיד שאמור לחיות איתך, ולאף אחד אחר אין מקום במערכת הזוגית שלכם. מי שאמור להסתדר איתך בלבד, הוא בן זוגך, לעמוד מאחוריך בן זוגך, רשות לבקר אותך ולנסות להבין אותך, רק בן זוגך, שכן הוא אמור לחיות איתך ולא אימו ולא אחותו, ולא שום קרוב משפחה אחר. השפעות מצד משפחתו, חברים ושאר ירקות, יובילו מן הסתם בעתיד לבעיות בניכם, ויצרו חוסר אמון מצידך בו, ומן הראוי שתחשבי, ויפה שעה אחת קודם על משפט מסוג זה, שכן בעיני זה מעין עסקת חבילה, את מקבלת אותי-קרי בן זוגך-יחד עם אימי ואחותי כחבילה אחת, וכולנו יושנים ביחד באותה מיטה. אותי אישית זה היה מפחיד מאוד, שכן יהיה עליך להתמודד לא רק עם בן זוגן, אלא גם עם אמו ואחותו, שלא מחבבות אותך, בלשון המעטה. מנסיוני האישי, חויתי מערכת יחסים שכזאת, ויצאתי ממנה פגועה לחלוטין, והסקת מסקנותי היתה, מי שרוצה לחיות איתי חי איתי ולא עם משפחתי ולא אני עם משפחתו. יש גבולות והם ברורים מאוד. את צריכה לראות לאן נושבת הרוח, ואיפה את ממוקמת במערכת היחסים, תשתדלי להיות מציאותית, ולנסות להבין את מערכת היחסים שלכם, ואז מכאן לדעת איך להמשיך הלאה. עם כל האהבה שלך אליו, לפעמים עדיף לא לסבול. שיהיה לך המון הצלחה.
 

s h i r k u s h

New member
הממ...

זה טוב שהבעיות הועלו לפני בזמן הקשר שהוא לפני חתונה ולא אחרי נישואין, ככה אפשר לתקן את זה מהבראשית ממש. אני מציעה לך לנסות לבוא בגישה שונה, כנראה שמציק לאמא של החבר שלך שאת לא מבקרת אותה כמו שאת הורייך והיא בעצם מאותת לך שהייתה רוצה שתבואי יותר, שתחזרו להיות קרובות. לפעמים היא כופה את עצמה עלייך וזה כנראה לא מודע מבחינתה, אז תנסי להתקרב אליה יותר, אולי תקבעו פעם בשבועיים לעשות יום כיף ביחד, תצרפו גם את אמא שלך אולי ונסו להתקרב כולכם כדי שהיא לא תקנא באימך. ולגבי אחותו- היא ילדונה כולה, ואם לא רוצה לישון בשק שינה שלא תישן בשק שינה, שתגיד תודה שאתם אירחתם אותה כל כך יפה וזהו.
 

orit281

New member
לדעתי זו חוצפה להגיד לך שיהיו לזה

השלכות על מערכת היחסים שלכם. מערכת יחסים היא ביניכם ואף אחד לא שותף לה ולא אמור להשפיע- מה זה איום? לא תסתדרי עם אמא שלי זה הסוף. נו באמת. לדעתי עשית מעל ומעבר עם אמא שלו במיוחד לאור העובדה שאתם לא נשואים!!!!!!!! חמותי רואה אותי בימים יפים פעם בחודש ושיחות טלפון פעם אולי בחצי שנה. חמה זו לא אמא ולעולם לא תהייה תמיד ברגע האמת היא תעדיף את בנה עליך אז מה את צריכה קשר עם מישהי שכל הזמן צריך לחשוב לפני שמדברים איתה? לגבי אחותו- סתם ילדה מפונקת אלתתיחסי זה יעבור נשמע כמו ניצול. לדעתי שבי ודברי עם חברך ותבהירי לו שאת לא חייבת להיות חברה טובה של אף אחד ואם זה לא מוצא חן בעיניו תכריחי אותו להתקשר לאמא שלך / לחברה שלך כל יום כי בלי יהיו לזה השפעות עליכם!!! סתם תאמרי לו ש קשר סביר + זה עניין של השקפה, (בעיני סביר זה לא לריב כל היום גם יחסים תקינים לאו דווקא חברים זה סביר ) ואם משפחתו חשובה יותר אל תפגעי ואל תחנקי, תחשבי שיכלת לגלות אחרי החתונה אחרי מריבה עם מי ממשפחתו שבעלך לוקח צד ולאו דווקא את שלך.... מתוקה שכמותך אני בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה לטפל בדברים- רק אל תכנעי לאולטימטומים זכותך לא לדבר עם אמו כל יום!!!
 
באמת צרה צרורה הנושא

את נתת מעל ומעבר למצופה מכלה ואת אפילו לא כלה. את עדין חברה של הבן שלהם. אולי הבעיה שמההתחלה נתת יותר מדי ורקדת יותר מדי לפי החליל שלהם. אני לא מכירה הרבה נשים שמדברות על בסיס שוטף עם החמות בטלפון או שמזמינות את גיסתם באופן שוטף. דבר אחד טוב במצב - שאת שמת לב לבעיה ויש לך הזדמנות לפתור אותה לפני החתונה. ואת חייבת לפתור את הבעיה לכאן או לכאן. אחרת יש כאן פוטנציאל אדיר להרס. לדעתי את צריכה לקחת את החבר לשיחה רצינית. לשים את כל הקלפים על השולחן - את אוהבת אותו ורק אותו. את בחרת בו ורק בו. את מחוייבת כלפיו ורק כלפיו. אבל בגלל שמשפחתו היא חלק מחייו והם חשובים לו, את תקיימי איתם קשר מינימלי ורק איתו. ביקורים יחד אצל הוריו. שיחות משותפות. את לא מעוניינת בקשר מעבר. את תתני לחמותך לעתיד את כל הכבוד אבל את לא חייבת להיות בקשר איתה מעבר. ואני אפילו הייתי מקצינה אם זה היה קורה לי. אני הייתי אומרת שזה מה שאנייכולה ומוכנה לתת. השאר תלוי בו - אם להרוס את הכל או אם ללמוד להפריד בין מערכת היחסים עם האהובה לבין המשפחה. ובכל מקרה - אתם חייבים להגיע להבנה בנושא כי אחרת זה בהחלט יכול להפריד ביניכם, וחבל.
 

michalul

New member
תודה רבה על התגובות../images/Emo140.gif

(זה ה USER שלי בעבודה) אני שמחה שהרגשות שאני מרגישה הן לא מופרכות והגיוניות לגמרי. הטעות שלי היא אכן שנתתי יותר מידי עד שהרגשתי שכלו כוחותיי. כיום השאיפה שלי היא אכן לדבר איתה פחות ולא לתת לאחותו כל מה שהיא רוצה! את כל מה שכתבתי ביום שישי כתבתי מפני שהרגשתי מערבולת רגשות לאחר אותה התבטאות כואבה שלו "אם יהיה לך נתק עם אימי יהיו לזה השלכות עלינו". דיברתי איתו והוא הסביר כי לא התכוון שההשלכות יהיו פירוק זוגיות או משבר בנינו. הוא גם הוסיף שיש לא מעט משפחות בהם צד אחד לא מסתדר טוב כל כך עם הצד אחר ועדיין חיים בזוגיות טובה. הכוונה שלו היתה השלכות בקשר עם ההורים ותו לא, ז"א לא מבקרים אותם ביחד וכו'. כמו כן הוא אמר כי אם תהיה לי בעיה עם אמא שלו הוא יתערב, אם הוא יראה שזה פוגע בי (לזה שהיא מתקשרת יותר מידי הוא חושב שהוא לא צריך להכנס לזה כי אני יכולה לכוון זאת בסופו של דבר). וגם לפני מס' חודשים דיברנו על כל הנושא של אחותו (שהוא גם יודע שהיא איגואיסטית שרואה רק את טובת עצמה ותו לא) והוא הציע לדבר איתה, ואני (טיפשונת) לא רציתי לפגוע בה. בקיצור אכן נראה לי שאמא שלו מקנאה (די שקוף) והסיכום הוא: אם יהיה נתק מאמא שלו, לא יהיה נתק בנינו ואם תהיה בעיה (כמו שהיתה עם אחותו) הוא שם בשבילי (יש לי הרגשה שהוא פשוט דיבר עם אחת הידידות שלו שהסבירה לו את העניין כי לפני זה הוא לא היה כזה - אני כמעט בטוחה
אני אמעיט את השיחות אתה ואם אני אראה שבאיזשהו אופן שהגיעו מים עד נפש אשתף אותו בו במקום ולא לאחר שאני כמעט מתפוצצת. הרי בסופו של דבר לא אליה אני מגיעה בסיום יום עבודה אלא אל בנה (שתאמינו לי אני לא יודעת איך הוא יצא כזה מקסים
) בשאיפה שאתגבר יום אחד על התחושות שהיא הצליחה לנטוע בי.... אז תודה לכולן (אגב, אנחנו בני 27-28 ושנתיים וחצי ביחד) כיף לדעת שיש למי לפנות ולקבל דעות אובייקטיביות במקום לשמור הכל בפנים
מיכל
 
למעלה