נתנאל 123456
New member
היחסיים עם אחי
שלום לכולם.
אני רוצה להתעייץ איתכם בקשר לאחי, קודם כל אני יכתוב שאני מאוד מאוד אוהב אותו ומאוד גאה בו אבל הייחסים
איתו לא טובים, לא אני כלפיו אלה הוא כלפי, אני יתחל מזה שהוא כל הזמן יורד עלי ממש אני כבר הצלחתי להתרגל לזה, ואני מבין כיום שזה סך הכל סגנון דיבור שלו וזה כבר פחות מפריע לי כל מיני אמירות " איזה אוטיסט" " מה אתה לא מבין דברים כאלו פשוטים " שאני לא מבין שהוא לא רוצה לדבר איתי ואני חופר לו על תחומי העניין שלי והוא פשוט .
אומר, שאני מקדחה, היום זה הגיע לכך שאני שוב הרבצתי לו משהוא שאני לא אוהב לעשות אני נמאס לי כבר
מאלמיות ומהתפרציות זעם, לא רוצה לחזור לזה, זה לא היה ממש מכות אבל דחפתי אותו בגלל שהוא אמר
שאין לי כישרון בציור, ואני "סתם מדמיין" ואחר כך הוא אמר "שלא אכפת לי ממה שעשית כי זה לא יצא לפעול ולא יצא
מזה כלום", שחבר שלו למד לתואר במתמטיקה הוא ישר רץ וספר לי שהוא בכיתה יב והוא כבר התחיל את התואר לפני שנה,אין לי ממש בעיה אבל הוא כאלו מנסה להוציא לי את העניים ולהרטות שחבר ילדות שלו כן הצליח ואני לא.
חוץ מזה אמא גאה בו, ואוהבת אותי יותר ממני ככה אני מרגיש כי הוא הבן המוצלח -השקט זה שתמיד בסדר.
אפילו שהוא לא היה בפסגות, ובכיתה של בגרות מאוצת היא הייתה בסדר אם זה, ומזכירה את זה אבל אותי היא אף פעם לא מזכירה, ותמיד אומרת לאנשים כמה הוא חכם ומצטיין ויש לו כישרון אני לא ממש מקנא,אבל זה קצת לא נעים לי., הייחס המעודף הזב כי תמיד אני לא יוצא בסדר והאח המופרע והוא תמיד זה שמקבל אהדה ועידוד ממנה.
מה שאני קיבלתי שהייתי תלמיד מצטיין, ומאז שאני לא כל הייחס עובר עליו, חוץ מזה היא ת מזכירה שהוא קיבל זימונים ליחדידות מבוחרות, ולא מזכירה שגם אני קיבלתי זה מעצבן!, אני מרגיש שאני בתחרות איתו על הייחס ש של הורים ואני שונא את זה.
אז אני אשמח לעצות:
1. איך אני משפר את הייחסים אם אחי? מתחיל להתקרב עליו?
2. איך אני יכול לגרום להורים לקבל אותי כמו שהםן מקבלים אותו?
3. איך אני יכול לדדבר איתו על נושאים שלא מעניינים אותי? ואותו
כן?, הוא יילד אמנם נורא חכם גם מחונן אבל הוא ילד רגיל חברתי
לא מסתכל על חכמה שלו יותר מדי, לא מדבר על זה ומסתדר אם כולם.
שאני דיברתי איתו על נושאים שהוא אוהב דברנו אפילו שעתיים אבל לא מעניין
אותו תחומי עניין שלי, מה אני עושה כדאי לאזן את השיחות?, כלומר שלא היה רק
נושאים שאני אוהב אבל לא רק מה שהוא אוהב?
ממש חשוב לי הקשא הוא בן אדם טוב- מעניין מהיר- מחשבה והוא אחי והינו החברים הכי טובים.
אני והוא הינו נשמות תאומות, הינו ביחד תמיד ועעכשיו הוא בקושי מדבראיתי ורק אם חברים שלו
זה שובר לי באמת את הלב, אני חושב שכבר התרגלתי לרעיון שהוא לעולם לא היה חבר אמתי שלי.
בטח לא כמו פעםן, אבל קשה לי לעכל את זה ואני מתחיל להיות אדייש ונוטל רגשות לגמרי כבר
תקופה אחרונה,,אבל איתו ה אחרת הוא מחזיר לי את הרגשות הוא יכול לשמח אותי לגרום לי להתרגש.
מה שאין לי כמעת אף אף אחד, הוא גראום לי להיות -עצוב ולא להיות אדם חי- מת וזה חשוב לי.
אבל עדיין יש לי התנגשיות איתו, והוא מתכסח איתי ויורד עלי ה לעשות? איך לשקם את הייחסים
בניניו?
תודה מראש בברכה נתנאל.
שלום לכולם.
אני רוצה להתעייץ איתכם בקשר לאחי, קודם כל אני יכתוב שאני מאוד מאוד אוהב אותו ומאוד גאה בו אבל הייחסים
איתו לא טובים, לא אני כלפיו אלה הוא כלפי, אני יתחל מזה שהוא כל הזמן יורד עלי ממש אני כבר הצלחתי להתרגל לזה, ואני מבין כיום שזה סך הכל סגנון דיבור שלו וזה כבר פחות מפריע לי כל מיני אמירות " איזה אוטיסט" " מה אתה לא מבין דברים כאלו פשוטים " שאני לא מבין שהוא לא רוצה לדבר איתי ואני חופר לו על תחומי העניין שלי והוא פשוט .
אומר, שאני מקדחה, היום זה הגיע לכך שאני שוב הרבצתי לו משהוא שאני לא אוהב לעשות אני נמאס לי כבר
מאלמיות ומהתפרציות זעם, לא רוצה לחזור לזה, זה לא היה ממש מכות אבל דחפתי אותו בגלל שהוא אמר
שאין לי כישרון בציור, ואני "סתם מדמיין" ואחר כך הוא אמר "שלא אכפת לי ממה שעשית כי זה לא יצא לפעול ולא יצא
מזה כלום", שחבר שלו למד לתואר במתמטיקה הוא ישר רץ וספר לי שהוא בכיתה יב והוא כבר התחיל את התואר לפני שנה,אין לי ממש בעיה אבל הוא כאלו מנסה להוציא לי את העניים ולהרטות שחבר ילדות שלו כן הצליח ואני לא.
חוץ מזה אמא גאה בו, ואוהבת אותי יותר ממני ככה אני מרגיש כי הוא הבן המוצלח -השקט זה שתמיד בסדר.
אפילו שהוא לא היה בפסגות, ובכיתה של בגרות מאוצת היא הייתה בסדר אם זה, ומזכירה את זה אבל אותי היא אף פעם לא מזכירה, ותמיד אומרת לאנשים כמה הוא חכם ומצטיין ויש לו כישרון אני לא ממש מקנא,אבל זה קצת לא נעים לי., הייחס המעודף הזב כי תמיד אני לא יוצא בסדר והאח המופרע והוא תמיד זה שמקבל אהדה ועידוד ממנה.
מה שאני קיבלתי שהייתי תלמיד מצטיין, ומאז שאני לא כל הייחס עובר עליו, חוץ מזה היא ת מזכירה שהוא קיבל זימונים ליחדידות מבוחרות, ולא מזכירה שגם אני קיבלתי זה מעצבן!, אני מרגיש שאני בתחרות איתו על הייחס ש של הורים ואני שונא את זה.
אז אני אשמח לעצות:
1. איך אני משפר את הייחסים אם אחי? מתחיל להתקרב עליו?
2. איך אני יכול לגרום להורים לקבל אותי כמו שהםן מקבלים אותו?
3. איך אני יכול לדדבר איתו על נושאים שלא מעניינים אותי? ואותו
כן?, הוא יילד אמנם נורא חכם גם מחונן אבל הוא ילד רגיל חברתי
לא מסתכל על חכמה שלו יותר מדי, לא מדבר על זה ומסתדר אם כולם.
שאני דיברתי איתו על נושאים שהוא אוהב דברנו אפילו שעתיים אבל לא מעניין
אותו תחומי עניין שלי, מה אני עושה כדאי לאזן את השיחות?, כלומר שלא היה רק
נושאים שאני אוהב אבל לא רק מה שהוא אוהב?
ממש חשוב לי הקשא הוא בן אדם טוב- מעניין מהיר- מחשבה והוא אחי והינו החברים הכי טובים.
אני והוא הינו נשמות תאומות, הינו ביחד תמיד ועעכשיו הוא בקושי מדבראיתי ורק אם חברים שלו
זה שובר לי באמת את הלב, אני חושב שכבר התרגלתי לרעיון שהוא לעולם לא היה חבר אמתי שלי.
בטח לא כמו פעםן, אבל קשה לי לעכל את זה ואני מתחיל להיות אדייש ונוטל רגשות לגמרי כבר
תקופה אחרונה,,אבל איתו ה אחרת הוא מחזיר לי את הרגשות הוא יכול לשמח אותי לגרום לי להתרגש.
מה שאין לי כמעת אף אף אחד, הוא גראום לי להיות -עצוב ולא להיות אדם חי- מת וזה חשוב לי.
אבל עדיין יש לי התנגשיות איתו, והוא מתכסח איתי ויורד עלי ה לעשות? איך לשקם את הייחסים
בניניו?
תודה מראש בברכה נתנאל.