היחידה?

היחידה?

אני היחידה שסובלת פה ומתעוררת בכל בוקר עם חרדות ודפיקות לב וישר מחפשת לראות אולי יש תגובה חדשה של מישהו?
 
וגם..

לא מצליחה לישון טוב בלילה, ומחפשת לברוח בכל רגע מהבית כדי לא להתמודד עם כלום.
יש פה מישהו? תגובות? אני מרגישה אבודה. מה עושים? איך מתמודדים?
אין לי כוח לחיות יותר. אין לי כוח להמשיך.
 

ocdGirl1

New member
בהחלט לא היחידה!

היי,
אני עברתי ועוברת תקופה כזו בדיוק. אל תרגישי לבד :)
מותר לך להיות מתוסכלת, יכול להיות שקשה לך עכשיו אבל תאמיני לי שעוד תגיע תקופה יפה בפתח.

הסיבה שאת מרגישה אבודה היא שלא קיבלת את זה שיש לך חרדה. את מפנה את כל תשומת לבך אליה. תנסי לשים את תשומת לבך לדברים אחרים שאת עושה... תעסיקי את עצמך בפעילות גופנית, דברים אחרים שאת אוהבת, תוך מתן הקשב לפעילות שאת עושה ולא לדפיקות הלב. תראי איך מיום ליום מצבך ישתפר ואת בכלל לא תשימי לב אליהן.

בנוסף, החרדות נובעות מזה שהגוף חושב שאת בסכנה.. הוא יבין בסוף שלמעשה לא קורה כלום, אל תפחדי מהחרדה. זו כולה חרדה.. למעשה לא קורה כלום..

תהיי חזקה, הרבה אנשים כמוך
בהצלחה :)
 
��

זה גורם לי להרגיש עוד יותר רע, כי אני לא מצליחה לעשות שום דבר שישכיח ממני את המחשבות. הם בכל רגע ובכל צעד שאני עושה נמצאות שם. מספיק שאני שוכבת במיטה אני לא יודעת אם שטפתי ידיים וזה מהדהד לי בראש כל הזמן. כשאני קמה מהמיטה אני צריכה להיות דרוכה בתשומת לב שאני לא נוגעת בשום דבר שהוא מלוכלך וגם אז אני לא בטוחה בעצמי. כל מרום שאני הולכת אני בטוחה שהרמתי משהו מהרחוב או השתמשתי במשהו מהרחוב. אני מזניחה הכל ולא יכולה להתעסק בכלום. אני ממש לא יודעת איך מתחילים ומה עושים. בטיפולי cbt מסבירים לי אבל אני לא מצליחה לדחות שום דחף שיש לי ולהתמודד עם הדברים בבית.
 

ocdGirl1

New member
את לא צריכה להשכיח את המחשבות.

את צריכה לתת להן להשאר, לא למנוע אותן. פשוט לתת להן לחלוף.. לא להגיב ולא לתת להן תשומת לב. זה נורא קשה, אבל תנסי ... אם לא תצליחי תנסי שוב.. מה אכפת לך לנסות? פשוט להתעסק במה שאת עושה בלי להקדיש להן יותר מדי מתשומת הלב שלך.. תראי סדרה או תשחקי במשחק... תקראי ספר.. צאי לריצה

תעשי משהו..
את תראי שתאמני את המח להתעלם מזה עד שהן יעלמו מחוסר עניין
 
אבל איך

איך באותה נקודת זמן שהמחשבה צצה, וזה פחד שאני אפגע במישהו קרוב כי אני לא נקיה, איך באותו הרגע אני אמורה להגיד לעצמי שאני לא עושה שום דבר כדי לתקן את המצב ואני נשארת עם ההרגשה הזו? זה הרגשה של פגיעה באדם אחר. זה מה שקשה לי.
 

ocdGirl1

New member
לא אומרת לעצמך כלום

יושבת וכותבת טבלה של ה CBT.. מתארת מה עובר עלייך.. יושבת וכותבת תסריט.. כמו שמדריכים ב CBT

פשוט לא מגיבה בכלל ומתעסקת בדברים אחרים.. לא מקדישה זמן בלדון עליה בראש / לדבר איתה או לשכנע את עצמך למה זה לא נכון. זה יכול להיות נכון ואת צריכה לקבל את הספק.

פשוט תתמקדי במשהו אחר.. תתאמני על זה, תתני למחשבה לחלוף ולרגש.. את תראי שבסוף זה חולף ומרגישים רגיל
 

MissT3

New member
לא לבד

גם אני כל הזמן בודקת אם יש הודעות חדשות או עצות לגבי איך להתמודד. אני מרגישה בלופ סגור ואני לא יודעת איך אני אצא ממנו אבל מאמינה שבסוף אני אצא ממנו. אני לא ככ יודעת איך אפשר פשוט להניח למחשבות להיות, איך זה שאני לא בטוחה אם עשיתי משהו או לא? זה נראה לי מוזר שאני ככ לא סומכת על עצמי. איך אפשר לחיות עם ספק שאולי פגעת במישהו? זאת הבעיה אצלי...
אני גם אשמח לשמוע המלצות על המרכז לאוהדי במודיעין..
 
למעלה