איך צילמו זאת...
לאבי סבא, שחזר בדיוק מארה"ב -תחילת שנות השמונים- היתה מצלמה על הקסדה, דבר שהיווה חידוש באותם ימים, בתמונות ספציפיות האלו עמדנו כולנו על ה"ראמפה" של הקרנף, אבי עם הפרצוף לכיוון הטיסה ואנו עם הגב, צפופים למדי, וכך יצאנו כולנו פחות או יותר ביחד. עם היציאה החל אבי ללחץ על הדק המצלמה, מה שנתפש נתפש... "זה ששכח לחבוש את המשקפים" בצילום הימיני זה אני, הצניחה היא מעל בית לחם הגלילית בסיום ריצת ניווט לזכרו של סא"ל יפה. הגענו לשם במזג אויר מחורבן כאשר מהקרקע מודיעים לנו שאין תנאי צניחה ומצד שני הטייס מודיע שהוא לא יכול לעלות מעל 2500 רגל בגלל עננים. הסתובבנו שם כמה דקות עם רמפה פתוחה כאשר מישהו קיבל החלטה להצניח בכל זאת. יצאנו כולנו במהירות לפני שיתחרטו ופתחנו את המצנח כמעט עם היציאה (היינו נמוכים כזכור). לא היה טעם לחבוש משקפיים והשארתי אותם כך...המצנחים עגולים עדיין עם רזרבי מקדימה ,אלו היו צניחות אחרונות עם מצנחים אלו לפני שהגיעו "המרובעים" איתם צנחנו לאיצטדיון רמת-גן נדמה לי ב-1981. לסיום, תמונה מיחדת במינה שהמצולם בה יכול לספר טוב יותר ממני מה היה שם..
