רק בפעם השלישית שקראתי את דברייך
הירשיתי לעצמי להניח שדברייך לא נאמרו בציניות, ושהתכוונת אליהם. קשה לי נורא למצוא מילים שישכנעו אותך, אבל מה שיש לי כן לומר, זה שאם יש משהו עצוב בעולם, הוא חוסר סובלנות. בדיוק אתמול, היינו בדרך לת"א אספנו שני טרמפיסטים בחורי ישיבות, כל הדרך דיברנו. ואז מתוך יאוש אמרתי, תראה איזה עולם זה, כן אחד בטוח שהוא צודק, ושרק לו טוב, ושהאחרים מסכנים, חילונים מצד אחד חרדים ודתיים מצד שני, ערבים יהודים וכו´ וכו´ מה זה? מה בדיוק קורה פה? למבט מושפל יכולות להיות כל כך הרבה סיבות, מלבד העצבות. ולזוהר ילדותי שמח, יכול גם להיות אופי שובבני שאופיני לילדים נטולי דאגות, זוהר שנעלם כשהחיים מתחילים להיות יותר מורכבים ושנכנסים לחיים דברים מחייבים, כמו עבודה, חובות, בית על כל המשתמע וכו´ וכו´ הייתי רגוע יותר אם הייתי בטוח שרק העלמותו של הזוהר מהעניים היא זאת שהיתה מלמדת אתכם על "האומלל" שחר, בלי שום קשר להשתיכותו הדתית אמונית. אבל שיהיה
הירשיתי לעצמי להניח שדברייך לא נאמרו בציניות, ושהתכוונת אליהם. קשה לי נורא למצוא מילים שישכנעו אותך, אבל מה שיש לי כן לומר, זה שאם יש משהו עצוב בעולם, הוא חוסר סובלנות. בדיוק אתמול, היינו בדרך לת"א אספנו שני טרמפיסטים בחורי ישיבות, כל הדרך דיברנו. ואז מתוך יאוש אמרתי, תראה איזה עולם זה, כן אחד בטוח שהוא צודק, ושרק לו טוב, ושהאחרים מסכנים, חילונים מצד אחד חרדים ודתיים מצד שני, ערבים יהודים וכו´ וכו´ מה זה? מה בדיוק קורה פה? למבט מושפל יכולות להיות כל כך הרבה סיבות, מלבד העצבות. ולזוהר ילדותי שמח, יכול גם להיות אופי שובבני שאופיני לילדים נטולי דאגות, זוהר שנעלם כשהחיים מתחילים להיות יותר מורכבים ושנכנסים לחיים דברים מחייבים, כמו עבודה, חובות, בית על כל המשתמע וכו´ וכו´ הייתי רגוע יותר אם הייתי בטוח שרק העלמותו של הזוהר מהעניים היא זאת שהיתה מלמדת אתכם על "האומלל" שחר, בלי שום קשר להשתיכותו הדתית אמונית. אבל שיהיה
