אשתורי הפרחי
New member
היו גם רגעים עצובים
כולנו אוהבים את הנוסטאלגיה.אוהבים להתרפק עליה, להצטנף בחיקה החמים. להעלות את זכרם של הרגעים היפים, להנות שוב - ולו להרף עיין - ממתיקות הרגע ההוא.......... אבל........................... לא רק דבש היה באותם הרגעים. היו גם עוקצים. אחד מהם קרה היום. בדיוק בתאריך זה 21/11/58 נדרס ידידי בניימין בורוש. נסע באופניו לבית הספר , רצה לפנות שמאלה ונהג פזיז פגע בו. חכינו לו בבית הספר- ולא הגיע. מאוחר יותר נודע לנו "נפגע ונלקח לבית חולים". בערב נפטר. את מלחמת העולם השניה העביר כתינוק בתרמיל גב אותו נשאה אמו בנדודיה ממקום למקום. שרד את הקור, המחסור, הפחד. וכאן, בארץ ביום סתיו בהיר קופדו חייו. יהי זכרו ברוך
כולנו אוהבים את הנוסטאלגיה.אוהבים להתרפק עליה, להצטנף בחיקה החמים. להעלות את זכרם של הרגעים היפים, להנות שוב - ולו להרף עיין - ממתיקות הרגע ההוא.......... אבל........................... לא רק דבש היה באותם הרגעים. היו גם עוקצים. אחד מהם קרה היום. בדיוק בתאריך זה 21/11/58 נדרס ידידי בניימין בורוש. נסע באופניו לבית הספר , רצה לפנות שמאלה ונהג פזיז פגע בו. חכינו לו בבית הספר- ולא הגיע. מאוחר יותר נודע לנו "נפגע ונלקח לבית חולים". בערב נפטר. את מלחמת העולם השניה העביר כתינוק בתרמיל גב אותו נשאה אמו בנדודיה ממקום למקום. שרד את הקור, המחסור, הפחד. וכאן, בארץ ביום סתיו בהיר קופדו חייו. יהי זכרו ברוך