היום.

היום.

היום זה קרה... ליפני 9 שנים בדיוק. ולי? לי לא אכפת... כך לפחות אני מספרת לעצמי... אני לא רציתי ללכת להזכרה... אני לא רציתי ללכת לראות את הקבר, לא רציתי לראות את אמא... אני בכלל לא מאמינה שלאבא היה אכפת עם לא הייתי הולכת... אבל הלכתי בכל זאת. וההזכרה לא הייתה ארוכה.. היא לא פגעה בי לא עבר בי שום רגש מיוחד. הנחנו פרחים השמענו תפילה קצרה, והלכנו... אמא לא דיברה איתי, גם היא לא הראתה סימנים של חולשה. ליסה אומנם... כן בכתה, היא חוזרת על אותו הבכי זה 9 שנים. ליסה הייתה הכי קשורה לאבא... דודה האהוב... אך אני לא הצלחתי להבין- איך זה שהוא היה קשור לאחיניתו יותר מאשר אל הבת שלו? השנה זה כבר לא חשוב... השנה זה כבר נימאס....
 

BooBee

New member
רוני יקרה ../images/Emo23.gif

מחבקת אותך ביום הזה, אפילו שנמאס לך....
 
למעלה