יש לי תגובות על כך לכאן ולכאן.
קודם כל, אני לא מתה על הקטע הזה בסדרה, שמאלדר יותר מדי מעוצב על בסיס טראומות עבר. זה מעצים את כל הקלישאות הפסיכולוגיות, מה שלמעשה די מסתדר עם זה שמאלדר למד פסיכולוגיה. נקודה שניה, זה באמת מציג אותו כחלש וקל לשבירה, מה שלא ממש נכון לגביו, כי בסופו של דבר יש לו אופי די חזק (לדעתי לפחות? יש לי הרגשה שהולכים לסתור אותי על זה..). מצד שני, האופי האמוציונלי של מאלדר הוא מאד likable, יפה לראות מישהו שלא מפחד לכאוב, להישבר ולקחת דברים קשה. ולתשומת לבך עינת, אני חושבת שדווקא בעובדה שהוא מתוסבך טמון מקור המשיכה שלו, אני חושבת שהוא מדהים כפי שציינת, הודות לכך שהוא כזה מתוסבך. זה מה שמעניין, וזה מה שמעורר את היצר האמהי שלנו...