היום 30...

[iloveainslie]

היום 30...

טב האמת שכבר אחרי חצות אז זה עבצם אתמול 30, אבל מכייון שהיום כביכול לא הסתיים, זה עדין כאילו היום אני בת 30... כן הגעתי ליום ההולדת שחרדתי ממנה כבר שנה שלמה להחליף קידומת זה לא פשוט, בעיקר כשאני מרגישה שבגיל 30 כבר היו אמורים להיות לי כל מיני דברים שאני במרחק שנות אור מהם... אין לי קרירה או למעשה עבודה בכלל, אין לי מערכת זוגית אין לי מושג מה אני רוצה לעשות עם חיי וכאלה... ובנוסף לכך לא הפסקתי לבכות כל היום ואני שונאת לבכות ביום ההולדת שלי... וזה לא רק החלפת הקידומת זה כל העינין הזה של ציפיות מאחרים ליום הזה... ביום הולדתי ה30 ציפיתי ממשפחתי ומחברי לעשות לי משהו מיוחד... מסיבה... מסעדה..ביקורי פתע...אבל כלום...היו כמה טלפונים וגם זה אפילו לא מכולם ... אני יכולה להבין איך מישהו שוכח יומבולדת שנה פה שנה שם אבל איך אפשר לשכוח יומהולדת 30??? וזה לא סתם מכרים ששכחו לפחות 2 חברות ממש קרובות שלי לא התקשרו אפילו.ועוד חברות טובות לא זכרו... סתם הרגשה מעיקה ואכזבה שאפילו לא הוציאו אותי לאיזה מסעדה היום או כתבו לי משהו מיוחד או נתנו לי איזו ברכה מההמת פשוט מרגישה חרא! לא איכפת לי ממתנות או דברים שמסביב אבל אף אחד לא טרח להעניק לי איזשהי הרגשה של יום מיוחד לא עשו למעני דבר מענין או מפתיע וזה מעציב אותי בעיקר עקב העובדה שאני תמיד משתדלת לגרום לכל אלו ששכחו ממני היום להרגיש כל כך טוב ביום הזה תמיד יוצאת מגדרי אבל זהו לפחות ירדה ממני המועקה הזו לא מרגישה יותר צורך לעשות עבור אחרים מה שהם לא עשו למעני! סתם הרגשהמחורבנת שאני צריכה לשבת פה ולשפוך את ליבי לפני מסך מחשב בעודי בוכה ומרגישה זוועה!כי הקרובים לי באמת לא הרימו אצבעי למעני ובנוסף לכל מרגישה זקנה, אבודה. חסרת תועלת ותקווה תודה למי שקרא... המיואשת המאוכזבת

 

[maxima ושמנה@]

היי וברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

תתעודדי יקירתי....הגעת לגיל שמותר להתחיל! קחי אותו בקלות.....כשהגעתי לגיל 30...גם לי לא היה יותר מידי.... לא זוגיות קבועה (סתם חברים מתחלפים שכאלה).... עבודה שממש לא מתתי עליה (עוד לא מצאתי את העבודה שאהיה שם מאושרת ושלווה).... חברים ת'אמת תמיד היו איתי, סביבי.... אז תמיד מבחינת ימי הולדת היו משקיעים בי ובזה אני מבינה אותך ... זה עצוב וכואב ששוכחים....אבל קורה ואת יודעת למה? כי יש כאלה שכבר יש להם משפחה (למרות שזה לא תירוץ) והם עסוקה בילדים, בדברים אחרים.....אני כזאת שבמקרה כזה נוטה לסלוח ולעבור הלאה....(כמובן אם זה לא קורה שנה אחר שנה במידה וכן...פשוט גם אני שוכחת את שלהם

......אגב...את תמיד יכולה לומר להם שזה הציק לך שהם שכחו את יום הולדתך.....אין כמו האמת! ההרגשה הרעה תחלוף מהר יותר משאת חושבת...אך זה תלוי בך! תחשבי חיובי....תגיעי להחלטות שמכאן את רוצה להתקדם לאן שהוא....לעשות עם עצמך משהו...למצוא עבודה שתאהבי....למצוא את אהבת חייך (וזה לא קל!!!!) אבל לפני שבוכים...קודם מחליטים מה רוצים בחיים...מתחילים ורואים לאן זה רץ... אז ראשית...מאחלת לך המונים של

.... שנית...מציעה לך להגיע להחלטות ולהתחיל בדרך שהחלטת.... שלישית....מזמינה אותך להצטרף אלינו כאן לפורום...אומנם לא תמיד יש כאן אנשים...רובינו עובדים...עסוקים במשפחה...יש גם חברים מחוץ למדיה הזאת....אך משתדלים להציץ מידי פעם..... ויש ב 28 ליוני מפגש של הפורום...תוכלי להגיע להכיר את מי שיגיע ואולי תרכשי לך חברים חדשים... רק אושר ובריאות

מקסי

 

[iloveainslie]

תודה לך

על המילים המעודדות וכו אין לחברי תירציפ כפי שמינית איש מהם לא נשוי גם פחות הפריע לי אלו ששכחו בכלל יותר הפריע לי שלא נתנו לי להרגיש חגגיות או יום מיוחד

 

[יפעת*]

מזל טוב../images/Emo65.gif

למרות האיחור וההרגשה הלא כל כך טובה מקווה שעוד יחגגו לך ויזכרו במאורע החשוב.

גיל שלושים הוא לא כל כך נורא, עוד תראי קחי

ותברכי את עצמך לשנים נהדרות. 30 זאת רק ההתחלה את לא צריכה למהר לשום מקום מאחלת לך עוד המון שנים טובות לקריירה, משפחה וכל מה שתרצי....

 

[IAM20072007]

מזל טוב ../images/Emo65.gif

אני חוגגת בסוף החודש 30, האמת שההרגשה שלי קצת שונה משלך... פחות ציפיות.. וכך גם פחות אכזבות... אני ממש ממהרת לרופאת שיניים עם הילדים ,אח"כ קניון, אח"כ שעת סיפור בשבוע הספר... כך שאח"צ ארוך... אני אשתדל לכתוב לך מסר יותר מאוחר... ביתיים נשמח להכירך במפגש ודרך אגב מאיפה את??

 

[iloveainslie]

איזה חמודים תודה

נחמד שאנשים מגיבים זה ממש יפה מצידכם תודה.

 

[iloveainslie]

מקיבוץ באיזור הדרום

 

[שמוליק דואק]

יום הולדת הוא יום חשוב

אבל בעיקר לך. ואת צריכה לזכור את זה. אנשים עסוקים, מוטרדים מכל מיני דברים. החיים מלאי עיסוקים הקשורים ביום יום, ולפעמים ימים כאלה עוברים להם ונשכחים, אפילו אם מדובר בחברים. אני יכול להבין את ההרגשה שלך, אבל לא רואה צורך לכעוס על אף אחד. גם אני התאכזבתי שחברים שכחו את יום הולדתי, אבל לא יכולתי לכעוס על עליהם כי אני יודע שזה לא בכוונה ושבאמת אוהבים אותי. אני לא יכול לצפות מכולם לזכור את התאריך שלי, רק בגלל שאני בעצמי כזה. נכון שגיל 30 זה התחלת קידומת ונקודת ציון בחיים. אבל למה את צריכה להיכנע לתכתיבי החברה ולהרגיש שאת צריכה למלא אחר ציפיות של אנשים ? מי אמר שבגילך את חייבת בן זוג קבוע או קריירה שנוסקת לשחקים ? מי שיש לו ציפיות גבוהות ממך הוא היחיד שצריך להתאכזב, ולא את. בדרך כלל מי שמצפים מאיתנו לגדולות , ומעירים לנו על איפה שאנחנו "לא הצלחנו", הם אלה שמאוכזבים בעיקר מעצמם. מי שחבר שלך באמת לא מעניין אותו מה מצבך ואיפה את עובדת, אלא רק רוצה שיהיה לך טוב ותהיי מאושרת. את יודעת כמה נשואות בגילך יש שהיו מתות להתחלף איתך עכשיו ? כמה הרבה היו מוותרות על הילדים שגידלו, על החתונה המזופתת שלהן, ועל הבעל הדפוק, רק כדי להיות במקום שלך. לדעתי את נוטה להשחיר את הדברים וזו טעות. יש לי אחות בת 29, רווקה, חיה עם ההורים, לא בנתה קריירה מפוארת אלא עובדת עם אבא שלי, אבל נורא מבסוטית מהחיים ואפילו לא מתעסקת הרבה בשאלה "מה אעשה כשאהיה גדולה?" . לפעמים מרוב שאנחנו מנסים להתאים את עצמנו למסגרות ולתבניות שבנו לנו, אנחנו שוכחים בעצם לחיות את החיים האמיתיים. והחיים האמיתייים הם פשוט לחיות כמו שאת רוצה. להתעורר איך שבא לך, לעשות מה שכייף לך, לחלום כמה שאת רוצה, להנות מכל הדברים שעושים לך כייף. יש לך את כל החיים לגדל ילדים, כל הזמן אפשר לעבוד, כל הזמן אפשר לעשות קריירה. אלה עם הקריירה הגדולה ואלה שבלי מתים בסוף ונקברים אותו דבר. אז תעשי כל שביכולתך כדי למות מאושרת ועם חיוך, ולא למות כמי שמילאה אחר הציפיות של כולם. את נורא מחמירה עם עצמך, מתאמללת ומתייסרת ללא שום סיבה ! בזמן שאת יושבת מול המחשב על הכיסא הנוח שלך, בחוץ מלא הומלסים ישנים בפארק, אנשים אוספים אוכל מהפחים, ילדים ישנים עם בטן רעבה, נשים מוכות בוכות במיטתן, חולים סופניים סופרים את דקותיהם.. ואת, שב"ה מלאו לך 30 שנים שונאת את עצמך כי אין לך חתן ? מרגישה זקנה אבודה וחסרת תועלת כי כמה חברים שכחו את יום הולדתך ? מהר מהר לשנות את הגישה שלך, להרים את הראש ולחשוב על כל מה שכתבתי לך שוב ושוב. מה שאת מרגישה זה גם מה שאת משדרת. ועם מה שאת משדרת לא תמצאי חברים ולא תמצאי חתן.

 

[iloveainslie]

ואו שמוליק...

אני עוד מחייכת מול דבריך! איזה דברים שכתבת... אשתדל לקחת לליבי האמת שבאמת בישבילי אני לא מאוכזבת מענין החתן או העבודה שזה אולי חלק ממה שמטריד אותי... שכולם אומרים לי שהגיע הזמן שאתיישב אמצא עבודה קבועה ואפסיק עם החלומות כי החלום שלי כרגע זה לאסוף קצת כסף ולצאת לטיול נוסף של כמה חודשים- עשיתי כבר שניים כאלה, ורק חולמת על עוד אחד אבל כל הקרובים לי אומרים לי שמספיק עם הטיולים וזה שאני צריכה למצוא עבודה מסודרת וולהתחיל לחיות איך שאמורים... אני מניחה שזה חלק מהתיסכול מה החברה מצפה ממני בגיל הזה גם אני כמו אחותך גרה עם הורי ואפילו עוזרת להם בעסק שלהם ונחמד לי עם זה מאד רק שהזימזומים שסביב אומרים לי שזה לא טוב לי ושאני צריכה כבר להתקדם... אני יודעת שטיפשי להתעצב שלא חגגו לי אבל אני באמת לא מצפה לחגיגה כל יומהולדת אבל בגיל הזה כן ציפיתי לקצת יותר יחס ופשוט מאד נפגעתי ואני יודעת שזו חלק מהבעיה שלי שאני פשוט אדם רגיש מדי... אבל תודה לך על המילים שלך כתבת מאד יפה ונתת המון חומר למחשבה תודה

 

[שמוליק דואק]

זאת את שבחרת להיפגע בגלל החברים

זה לא שהיתה להם כוונה לפגוע בך, אלא הם באמת שכחו. זה לא נעים, אבל יש הרבה אנשים כאלה שלא זוכרים תאריכים. לא צריך להתחשבן איתם ולהחזיר להם באותו מטבע. להיפך - אני ממשיך במנהגי לברך את כל מי שאני זוכר, גם אם הם שוכחים אותי תמיד. אם אני יודע כמה זה משמח ומרגש, אז למה לא ? אני מבין מאיפה בא התיסכול.. אבל האם כשאת מתוסכלת ומרירה, מישהו מהם בא לעודד אותך ? אני בטוח שלא. הם רק גורמים לך למועקות, ואז כשרע לך את צריכה להתמודד לבד. לכן אסור לך לאפשר להם לדכא אותך. נתקי קשר מאנשים עם אנרגיות שליליות או התרחקי מהם. זה עושה לא טוב לנשמה. אם את לא יכולה להתנתק מהם, הסבירי להם בצורה חד משמעית שרק את בוחרת מתי להתחתן ומתי לעשות כל דבר אחר שקשור בחיים שלך. בקשי מהם להפסיק לנדנד ולשאול שאלות כי זה לא נעים לך ולא עושה לך טוב. עמדי על זכותך לעשות אך ורק את הבחירות המתאימות לך. כשאנחנו עסוקים בלמלא אחר ציפיות של אחרים, אנחנו הרבה פעמים לא שלמים עם עצמנו ומרגישים נגררים ומובלים, במקום להרגיש אחראים על החיים שלנו וכמי שמנתבים אותם כרצוננו. הדברים האלה עלולים לפגוע בדימוי שלנו ובביטחון שלנו, וכשאנחנו פגועים התפקוד שלנו לקוי ולא שקול דיו. את מעידה על עצמך שאת רגישה, וזו תכונה נפלאה לכשעצמה. אין תכונה יפה יותר מרגישות ומסכנים מי שלא רגישים. אבל דווקא בגלל זה את חייבת לעטות על עצמך שיריון מפני אנשים שיכולים אפילו מבלי להתכוון, לערער אותך. אני שמח שהמילים שלי נתנו לך קצת חיזוקים. בהחלט זה ניכר באופי הודעת התגובה שלך, ובהבדל בינה לבין ההודעה הראשונה.. המשיכי להתחזק, וביום ההולדת הבא נעשה לך כאן שרשור גדול של ברכות

אז באיזה תאריך נולדת ?

 

[iloveainslie]

5/06/1977

 

[שמוליק דואק]

מזל תאומיםםםםםםםםם

רגישים מאוד, אומנותיים מאוד, והכי הכי הכפכפים

אני מכיר אישית מישהו כזה

 

[iloveainslie]

אוי מרגישה פוסטמה

כרגע הגעתי הביתה ממסיבת הפתעה שאירגנו לי כל חבריי ומשפחתי ליום ההולדת... איפשהו עמוק בפנים מאחורי הראש כזה חשבתי שזה משהו שאולי עוד יקרה... ואי אני מרגישה אבל כזאת פוסטמה על כל המחשבות הרעות האלו שעברו לי בראש.... לפחות דבר אחד יצא מזה - הגעתי לפורום הזה... תודה על כל הפירגון והעזרה ביומיים האלו

 

[שמוליק דואק]

../images/Emo24.gif יה איזה כייף לך ! ../images/Emo6.gif

אני שמח שנהנת והרגשתך השתפרה. אבל האמת שהם לא היו בסדר בכל זאת. הם יכלו לפחות להתקשר ולברך, אם כבר הם זכרו, ואחר כך להפתיע כמו שעשו היום. אני באמת ומכל הלב שמחתי בשבילך.

 

[יפעת*]

איזה יופי ../images/Emo24.gif

מזל טוב שוב

 

[Purple Mushroom]

מזל טוב לגיל 30 :0)../images/Emo9.gif../images/Emo213.gif../images/Emo77.gif../images/Emo65.gif

אני הייתי באותו מצב בדיוק בהחלפת הקידומת , עברתי משבר נוראי . אפילו מהמשפחה שלי , מאמא והאחים , לא ממש קיבלתי מתנה . וכל כך רציתי מצלמה דיגיטלית , אפילו ב200 שקל . אבל אני לא חושב שהרגשתי זקן , ממש לא . הכי טוב לשמור על אופטימיות , בכל מצב , למרות שמרגישים סבל כלשהו . תמיד יש רגעים שמחים ושלווים , אפילו קצת . :0) .