היום שמפיל אותי

  • פותח הנושא nypx
  • פורסם בתאריך

nypx

New member
היום שמפיל אותי

יום של רכבת הרים פעם אני למטה ובמשנהו אני למעלה רואה את ההכנות מרגיש את העוצמות לא מצליח להפנים את ... ומצד שני מצליח כל כך טוב פתאום אומרים לי משהו שמעלה אותי לגבהים אמרו לי אתמול:יום מרגש אה? ואני .........הייתי עם דמעות בעיניים מרגש כן עמוק כן עצוב כן שמח כן ..איך הכל מתחבר ואיך הכל מתנתק ואיך אנשים סביבי עוזרים ופתאום היום טלפונים :צריך עזרה? תגיד מה לעשות .והאמת כל כך לא בא לי להגיד ,רוצה ללכת לחדר להתכסות בשמיכה ולחכות שיעבור,לא יכול עם כל הרגשות האלה שצפים ועולים ונעלמים ובאים ועדיין עם כל הביחד אני לבד לבד עם הרגשות ועם המחשבות ורוצה לצעוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק דייי חג שמח חמודים מזל טוב לילדיי ואת שם למעלה אל תדאגי הכל תחת שליטה רק שלפעמים .....את יודעת הלפעמים הזה שמפיל אותי ,ואני כמו עוף החול קם ומתחיל מחדש,ושק הדמעות יש בו חור מתמלא ומתרוקן ככה שתמיד יש מקום לעוד עולה לי משפט בראש:בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך בין היום ובין הלילה,ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך לילה" בנראה שאבין את המשפט הזה ולמה כתבתי אותו יותר מאוחר חג שמח
 

gshalmonit

New member
ניגודים...

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך בין היום ובין הלילה,ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך לילה" בעלי היקר תמיד דיבר על הניגודים, הוא אמר תמיד שכדי להיות למעלה צריך להיות למטה, כמו האור והחושך, כמו היום והלילה. ואני מפנימה זאת היום כי כמו אותם ניגודים, אנחנו חיים בתוך ניגוד אחד גדול: השמחה עם העצב!
 

eaz1514

New member
הניגוד הכי גדול הוא הפיכת סדרי הטבע

או במילים אחרות שילדינו עוזבים את העולם הזה לפנינו. זה בלתי נתפס אבל מציאות חיינו. שבת שקטה ורגועה לכולם.
 
אן. ווי

הימים האלה לא צריכים מלים. גם לא החושך והאור. וגם לא הצורך לצעוק לפעמים. ההוא שם למעלה, היה תמים לחשוב שהוא סיים את העבודה, וביום השביעי שבת מכל מלאכתו. שולחת חיבוק חם ומקווה שעכשיו טוב.
 

nypx

New member
היי אחת

הוא לא סיים בשבת אבל נתן לנו לפחות יום אחד שבו אנחנו נמשיך לבד. זה כמו הסיפור (תזכורת) אחד בא לאלוהים ואמר לו:תשמע אתה מעניש אותי כל הזמן, קשה לי לקום בבוקר.קשה לי לעבוד,כל יום יש לי משהו אחר ואתה לא עוזר לי (אני כבר מרגיש שאני הולך להרוס את הסיפור :) ) אמר לו אלוהים אתה זוכר שהלכת בים וראיתי זוג רגליים אחד אמר לו האיש:כן והיה לי קשה ללכת אמר לו אלוהים:זה אני שנשאתי אותך על הידיים. (איך יצאתי מזה אה? :) טוב זה הרעיון חג שמח לכולם
 

gshalmonit

New member
יש המון ניגודים!

גם לשני תינוקות שרגילים לחיות במשפחה נורמלית, עם אבא דומיננטי ביותר בחייהם, הקושי הוא גדול!!! ולנו הנשארים יש התמודדות חזקה מאוד עם האבל האישי שלנו, כשאנחנו מחפשים את הזמן והמקום להתעסק בו, כי יש אבל נוסף החשוב יותר, האבל של ילדינו! והצורך לחזק אותם ממלא את המקום החשוב ביותר. עם הכאב היומיומי שלהם, עם הסיוטים בלילות (צועקים את שמו מתוך שינה ומתעוררים עם בכי נורא), עם הספק הבנה שלהם והרבה יותר חוסר הבנה או חוסר רצון להבין ובעצם לקבל (כי אבא נעלם לו פתאום, למה???) עם ההסברים היומיומיים, עם הכוח להיות ממש חזקים כשהם נשברים - כשגם אנחנו רוצים לבכות איתם חזק, חזק כמוהם!!! אבל מבינים שברגעים האלה אנחנו צריכים להיות הכי חזקים בשבילם! עם התשובות הכי "טובות", "מובנות" ?! הכי נכונות בשבילם! אכן כן, כל מוות הוא בלתי נתפס, אבל כמו שרשמת - מציאות חיינו!
 
למעלה