dorhaimovich
New member
היום שלי בדרקוניקון
אז הגעתי ל"מרכז קהילתי רמת אביב הירוקה" בשעה 9:30, שהייתי אמור להגיע שעה לפני. מה לעשות, לא מצאתי את המקום
.
פגשתי שם את אוריין, והוא הקצה לי, לפוליגל ולארגזי החוברות שלי דוכן ליד נקסוס וסולאר קטאליסט המלכים ומהצד האחר, לצד הדוכן של הפונדק, שם עמדו רבבות בתור בנסיון לחוש משהו את ואנור. מי שהיה- אני הילד הקריפי משהו שניסה למשוך אתכם בכוח המחשבה לדוכן סיפורי הזומבים שלי. (מה לעשות, חייבים לפתות אנשים בדרך כלשהי
). אז את השעה הראשונה העברתי בקנייה קטנה, ובסמול טוק עם אנשים מסביב. ואז הגיעה הישועה, ונזכרתי שאת האחד והיחיד נועם קמחי ראיתי גם בנקסוסקון בחנוכה וגם בסרטון של "חץ הזמן", ששם הוא עם זקן. הוא רץ והתרוצץ בכל מקום בנסיון לומר למנחי חץ הזמן את ההודעה החשובה הבאה:"אל תהרגו לי את איליאן!!!!"
בחור נחמד בשם שי שגם היה עם צוות הסולאר קטאליסט העניק לי ולאחי רון 2 קוביות ק12 (אממ-הםם, שתיים), וסימניות מגניבות. וגם הם השתמשו בכוח המחשבה. כל מי שעבר בסביבה שמע את נועם, פולט תוך שיעול קל ומרומז משהו, את המילה:"סט כוסות מגניב של חץ הזמן".
במהלך הזמן פגשתי עוד מישהו שהיה לי הכבוד לשוחח איתו, בשם חגי גומפרט! הבחור הנחמד שוחח איתי על הרווחים ועל ואנור, על איך מוציאים ספר מערכה ושיטה ועל כמה שזה כיף. תוך כדי כך נועם המשיך להשתעל קלות תוך כדי:"סט קוביות מגניב+סימניות מגניבות של אל מתים. חץ הזמן".
במרוצת הזמן האנשים קצת הדלדלו, אז הרשתי לעצמי לצאת קצת מהדוכן. קניתי מהאיש של רומ"ח, ליד הכניסה (אותו בחור שחבר שלו ירה בי בnerf מכיוון שהיה חביב גיקי), סט קוביות באירוניה משהו. למה? כי אני עומד לי מול הדוכן, מביט בבערך 13 סוגים שונים של קוביות, ומתלבט:"אממ...אממ....וואו זה המון סטים..." ובדיוק שעמדתי להגיד את המ"ם סופית, הבחור הוציא קופסא מלאה בעוד קרוב לחמישים דגמים של קוביות, מה שסחט ממני:"holly shit!" עסיסי. וקניתי גם 2 בוסטרים למתחילים של מג'יק.
אבל הישועה היחידה הגיעה אחרי שעה. הבחור בדוכן השני של רומ"ח, איפה שהיה גם המשטח לוורהאמר אם מישהו זוכר, הראה לי את המשיח. היה זה הגדול מכולם. היה זה הכביר מכולם. בצבעו הצהוב העז הוא הטיל עליי יראה כמוה אדם לא יוכל לתאר, יראת קודש מלאת תחינה והוללות. היה זה, גבירותיי ורבותיי (נא לעמוד לנוכח הקראת השם):"the duck of doom". |
מלאך|
.
לבסוף שיחקתי קצת zombie dice ומנצ'קינים מסוגים שונים עם כמה בחורים טובים שלא שאלתי לשמם. בשעה חמש אחה"צ הלכתי, מותיר את הפסל של הברווז מאחוריי. היה שלום כנס, היה שלום כולם. אני עוזב למען המשך הקידום של הספר שלי.
נ.ב: אם אחד ממכם, נועם קמחי, חגי גומפרט, הבחור המגניב ההוא שי, ההוא מרומ"ח שירה בnerf וההוא מרומ"ח שהראה לי את סט הקוביות נמצאים כאן, אתם ללא ספק חלק מהמאגניבים ומגיע לכם משרה בשירותו האדיר של ברווז האבדון.
אה, ולנועם- זכור תמיד:כל בסיסיך שייכים לסולאר קטאליסט!
למישהו יש עוד חוויות מדרקוניקון?
אז הגעתי ל"מרכז קהילתי רמת אביב הירוקה" בשעה 9:30, שהייתי אמור להגיע שעה לפני. מה לעשות, לא מצאתי את המקום
פגשתי שם את אוריין, והוא הקצה לי, לפוליגל ולארגזי החוברות שלי דוכן ליד נקסוס וסולאר קטאליסט המלכים ומהצד האחר, לצד הדוכן של הפונדק, שם עמדו רבבות בתור בנסיון לחוש משהו את ואנור. מי שהיה- אני הילד הקריפי משהו שניסה למשוך אתכם בכוח המחשבה לדוכן סיפורי הזומבים שלי. (מה לעשות, חייבים לפתות אנשים בדרך כלשהי
בחור נחמד בשם שי שגם היה עם צוות הסולאר קטאליסט העניק לי ולאחי רון 2 קוביות ק12 (אממ-הםם, שתיים), וסימניות מגניבות. וגם הם השתמשו בכוח המחשבה. כל מי שעבר בסביבה שמע את נועם, פולט תוך שיעול קל ומרומז משהו, את המילה:"סט כוסות מגניב של חץ הזמן".
במהלך הזמן פגשתי עוד מישהו שהיה לי הכבוד לשוחח איתו, בשם חגי גומפרט! הבחור הנחמד שוחח איתי על הרווחים ועל ואנור, על איך מוציאים ספר מערכה ושיטה ועל כמה שזה כיף. תוך כדי כך נועם המשיך להשתעל קלות תוך כדי:"סט קוביות מגניב+סימניות מגניבות של אל מתים. חץ הזמן".
במרוצת הזמן האנשים קצת הדלדלו, אז הרשתי לעצמי לצאת קצת מהדוכן. קניתי מהאיש של רומ"ח, ליד הכניסה (אותו בחור שחבר שלו ירה בי בnerf מכיוון שהיה חביב גיקי), סט קוביות באירוניה משהו. למה? כי אני עומד לי מול הדוכן, מביט בבערך 13 סוגים שונים של קוביות, ומתלבט:"אממ...אממ....וואו זה המון סטים..." ובדיוק שעמדתי להגיד את המ"ם סופית, הבחור הוציא קופסא מלאה בעוד קרוב לחמישים דגמים של קוביות, מה שסחט ממני:"holly shit!" עסיסי. וקניתי גם 2 בוסטרים למתחילים של מג'יק.
אבל הישועה היחידה הגיעה אחרי שעה. הבחור בדוכן השני של רומ"ח, איפה שהיה גם המשטח לוורהאמר אם מישהו זוכר, הראה לי את המשיח. היה זה הגדול מכולם. היה זה הכביר מכולם. בצבעו הצהוב העז הוא הטיל עליי יראה כמוה אדם לא יוכל לתאר, יראת קודש מלאת תחינה והוללות. היה זה, גבירותיי ורבותיי (נא לעמוד לנוכח הקראת השם):"the duck of doom". |
לבסוף שיחקתי קצת zombie dice ומנצ'קינים מסוגים שונים עם כמה בחורים טובים שלא שאלתי לשמם. בשעה חמש אחה"צ הלכתי, מותיר את הפסל של הברווז מאחוריי. היה שלום כנס, היה שלום כולם. אני עוזב למען המשך הקידום של הספר שלי.
נ.ב: אם אחד ממכם, נועם קמחי, חגי גומפרט, הבחור המגניב ההוא שי, ההוא מרומ"ח שירה בnerf וההוא מרומ"ח שהראה לי את סט הקוביות נמצאים כאן, אתם ללא ספק חלק מהמאגניבים ומגיע לכם משרה בשירותו האדיר של ברווז האבדון.
אה, ולנועם- זכור תמיד:כל בסיסיך שייכים לסולאר קטאליסט!
למישהו יש עוד חוויות מדרקוניקון?