היום שהיה = הוואי 1941

[שרהטבעות]

היום שהיה = הוואי 1941

 

[L i k o]

לכל הפציפיסטים למיניהם:

תראו איך שתי פצצות אטום קטנות הפכו את היפנים ממפלצות צמאי דם למייצרי ווקמנים

 

[Le Fay]

לא רצית יפן, תקבל את סין.

 

[uri80]

מה הקשר? בירה נשר.

נראה שקצת קשה להתעלם מהעובדה שהתבוסה הניצחת במלחמת העולם השניה הפכה את יפן וגרמניה ממעצמות רודפות מלחמה שביצעו פשעי מלחמה בסדרי גודל שלא נראו קודם, לדמוקרטיות רודפות שלום. סין בהתחשב בגודלה ברור שתהפך בשלב מסוים למעצמה מובילה, בדיוק כשם שזה יקרה עם הודו וברזיל למשל מתישהו (ונראה שלא רחוק כל כך)

 

[Le Fay]

הודו וברזיל?

מדינות שהאוכלוסיה בהן משיגה שלוות נפש עילאית כל כך, שהיא יכולה להפגין אדישות גמורה נוכח גופות ילדים על המדרכה מדי בוקר, הן לא גורם שיכול לאיים על מישהו. לכבוד התבוסה של יפן במלחמת עולם שניה לא היה צורך בשתי פצצות אטום. הירושימה ונגסקי היו חיסול חשבונות בגין פרל הרבור (וניסוי בהקף גדול, כמו שיצרני נשק אוהבים). רק שלארה"ב אין פצצות אטום די גדולות בשביל סין. כיום אף אחד לא היה מצטער אילו סין היתה חזקה פחות ויפן חזקה יותר. אבל הגדולה של המעצמות היא בתבונה הנפלאה שלהם: לגבות את משטר האייטולות באירן כדי להצטער בדיעבד, לצדד בסאדאם ולהצטער בדיעבד, לבחוש בעניינים של כל חור נידח בעולם כדי להצטער בדיעבד.

 

[uri80]

אם את חושבת שלהודו וברזיל לא יהיה תפקיד עולמי

מרכזי מאד בעתיד, אני חושב שאת טועה. מאד. זו רק שאלה של זמן, אצל הודו זה מודגש עוד יותר-הפוטנציאל שם הוא עצום כשם שהפערים הפנימיים שם עצומים. אינני יודע כמה זמן זה יקח אבל אני משוכנע בכך. ימים יגידו. לא מסוגלת לאיים על מישהו? לא הייתי ממהר לזלזל כלל במעצמה גרעינית שנמצאת בסכסוך מתמשך עם מעצמה גרעינית לא יציבה שכנה. לאור כמויות הנשק העצומות שאני רואה אותם קונים כל הזמן - לא, ממש לא הייתי מזלזל. הויכוח על הצורך בפצצות האטום הוא עתיק יומין. יפן אכן היתה מפסידה גם לא השתיים האלו בסופו של דבר, השאלה היא רק כמה זמן זה היה לוקח וכמה קורבנות נוספים לאמריקאים. ויכוח על מציאות חלופית הוא תמיד נחמד אבל אף אחד מאיתנו לא יודע איך הדברים היו מתגלגלים בפועל. תיקון טעות - לארה"ב דרך אגב כן יש פצצות שמספיקות לכל סין. גם לסין יש מספיק כדי לכסות את ארה"ב. מקווה שזה ישאר כך ולא יגיע לעולם לידי בדיקה בפועל אם האנושות מעוניינת לשרוד כאן. ואילו יפן היתה נשארת במנטליות הקודמת שלה ללא החוקה הפציפיסטית בה הם אוחזים היום - כולנו היינו מצטערים מאד. אוהו, כמה שהיינו מצטערים.

 

[rigoletto111]

השלום והסובלנות נבנים על הכרה בתבוסה

ועל הכרה בחוסר יכולת לחסל את הצד שכנגד, שאיננו אוהבים אותו. המלוכה בבריטניה נאלצה לוותר לקבוצות כוח אחרות (אצילים למיניהם) לא בגלל שאהבה אותם יותר מאשר מלוכות אחרות, אבל בגלל שהם היו חזקים מדי. כך צמחה הסובלנות. כנ"ל גם יפן וגרמניה , לאחר שלא נותרה אבן על אבן בדרזדן ובהירושימה, נאלצו לעשות חשבון נפש קטן לנוכח שלטון הכיבוש. לנוכח הכשלון הצבאי של האנתפאדה השנייה, אולי הגיע הזמן שגם הפלסטינים יחשבו פעמיים. הבעייה מצידנו שבפינוי גוש קטיף אנו נתנו להם תחושה משכרת ומשקרת של נצחון. ייתכן מאד שאם במקום התנתקות היינו הולכים על מו"מ עם אבו-מאזן, הוא כבר היה נשיא פלסטין והסכם הקבע היה מושג

 

[babylon_a1]

קמיקזה הוא הג'יהאד של ימנו

 

[babylon_a1]

מוזר - יפן השתמשה לפחות במאה מטוסים

והאבידות בצד של ארה"ב היו פחות מהתאומים

 

[uri80]

האבדות בנפש, לא בנשק. הצי של ארה"ב שם ספג

פגיעה אנושה.

 

[babylon_a1]

אני מעריך שכספית

הנזק בתאומים היה גדול יותר

 

[uri80]

המטרה שם לא הייתה לגרום לנזק כספי או להרוגים

אלא למנוע מארה"ב יכולת פעולה באוקינוס למשך שנה בערך, כדי להשאיר ליפנים יד חופשית. זה הצליח חלקית למרות שהיפנים אכן הצליחו להשמיד חלק גדול מהצי. ארה"ב התגייסה למלחמה, ההתאוששות שלה היתה מהירה במיוחד וקצב החידוש של הצי היה מרשים ביותר. יש ציטוט די ידוע של אחד מהאדמירלים בצי היפני: "אני חושש שהערנו ענק מתרדמתו". צדק.