מודה ועוזבת
New member
היום שאחרי
לא יודעת למה כ"כ קשה לי לקום וללכת. לומר לך שלום,ולא להתראות. אני מסתכלת על עצמי דיי בשינאה. יודעת שפעם הבטחתי לעצמי שאם זו אהבה, אז לא תהייה מחשבה על פשרה. מקבלת אותך כמות שאתה. לא מסתייגת. לא בורחת מעצמי,ובעיקר,לא ממך. ממך. האהבה. לא יודעת אם בכלל ניתן לקרוא למה שיש לי אלייך אהבה, אני יודעת שככה לא מגדירים אהבה. במונחים שלי אהבה זו התמסרות טוטאלית. בלי רתיעה. מה שכן,ניפתחתי אלייך בצורה מדהימה. דברים ומקומות שלא פתחתי בתוכי עם עצמי,עשיתי בזכותך. לא יודעת מה יש בך שכל כך גרם לי להיפתח. אני מפחדת לומר מילים שישמעו חד משמעית. אני מודה, אני מפחדת לאבד אותך. אתה יקר לי מדיי. חשוב לי מדיי. תמיד היה נורא קל לי לטרוק את הדלת וללכת. לא להשאיר כלום מאחורי. אולי רק אבק. אבל איתך... אני אולי מגזימה. מצידי תחשוב שאני מגזימה. אבל לא. אני נקרעת עם עצמי. הראש אומר לי לכי. הלב מתחנן שאשאר. אם אני אלך... כל כך הרבה אני משאירה אצלך. חלק ממני. אמרת לי ממש בהתחלה שלא חסרות לך ידידות. אמרת לי גם ממש ממש בהתחלה,שיום אחד תגרום לי להזיל דמעה. הצלחת. ממש עכשיו,עוד דמעה קטנה נושרת מעיניי. אמרת שכל החלטה שלי תקבל. אני בטוחה שלא תירצה שככה אייך שזה כרגע,לא תרצה שישאר. או זה,או כלום. אני רוצה רק פעם אחת,לפני שאלך, לישון איתך. להרגיש את הגוף שלך לידי. זו אולי בקשה קטנונית מצידי. אני אולי אינטרסנטית. אבל למה??? למה לך בכלל לרצות אותי? אם אני נכנסת לקשר,לא צריכים להיות בו חששות. לא צריך שיהיו פשרות. הלב והראש צריכים ללכת יחד. זה לא ככה. לא אצלי. תן לי. פעם אחרונה. לגעת בך. להרגיש אותך. כמו שכל פעם שניפגשנו רציתי,ומשהו מנע זאת ממני. תן לי. לומר לך שאתה מדהים בצורה בלתי רגילה, והלוואי עליי רגישות וחוכמת חיים כמו שלך. אם הייתי רגישה,הייתי נשארת. אני כנראה טיפשה. על כן, אני הולכת. שלך,אחת שבחיים לא תיתן לעצמה לשכוח אותך, א'.
תודה לך על תקופה מדהימה. תודה שבזכותך ניקיתי עצמי מכל מיני רעלים שחיו בתוכי. אוהבת אותך,עוזבת אותך. זהו.זה ניגמר. מחר. תמיד יש את מחר.
לא יודעת למה כ"כ קשה לי לקום וללכת. לומר לך שלום,ולא להתראות. אני מסתכלת על עצמי דיי בשינאה. יודעת שפעם הבטחתי לעצמי שאם זו אהבה, אז לא תהייה מחשבה על פשרה. מקבלת אותך כמות שאתה. לא מסתייגת. לא בורחת מעצמי,ובעיקר,לא ממך. ממך. האהבה. לא יודעת אם בכלל ניתן לקרוא למה שיש לי אלייך אהבה, אני יודעת שככה לא מגדירים אהבה. במונחים שלי אהבה זו התמסרות טוטאלית. בלי רתיעה. מה שכן,ניפתחתי אלייך בצורה מדהימה. דברים ומקומות שלא פתחתי בתוכי עם עצמי,עשיתי בזכותך. לא יודעת מה יש בך שכל כך גרם לי להיפתח. אני מפחדת לומר מילים שישמעו חד משמעית. אני מודה, אני מפחדת לאבד אותך. אתה יקר לי מדיי. חשוב לי מדיי. תמיד היה נורא קל לי לטרוק את הדלת וללכת. לא להשאיר כלום מאחורי. אולי רק אבק. אבל איתך... אני אולי מגזימה. מצידי תחשוב שאני מגזימה. אבל לא. אני נקרעת עם עצמי. הראש אומר לי לכי. הלב מתחנן שאשאר. אם אני אלך... כל כך הרבה אני משאירה אצלך. חלק ממני. אמרת לי ממש בהתחלה שלא חסרות לך ידידות. אמרת לי גם ממש ממש בהתחלה,שיום אחד תגרום לי להזיל דמעה. הצלחת. ממש עכשיו,עוד דמעה קטנה נושרת מעיניי. אמרת שכל החלטה שלי תקבל. אני בטוחה שלא תירצה שככה אייך שזה כרגע,לא תרצה שישאר. או זה,או כלום. אני רוצה רק פעם אחת,לפני שאלך, לישון איתך. להרגיש את הגוף שלך לידי. זו אולי בקשה קטנונית מצידי. אני אולי אינטרסנטית. אבל למה??? למה לך בכלל לרצות אותי? אם אני נכנסת לקשר,לא צריכים להיות בו חששות. לא צריך שיהיו פשרות. הלב והראש צריכים ללכת יחד. זה לא ככה. לא אצלי. תן לי. פעם אחרונה. לגעת בך. להרגיש אותך. כמו שכל פעם שניפגשנו רציתי,ומשהו מנע זאת ממני. תן לי. לומר לך שאתה מדהים בצורה בלתי רגילה, והלוואי עליי רגישות וחוכמת חיים כמו שלך. אם הייתי רגישה,הייתי נשארת. אני כנראה טיפשה. על כן, אני הולכת. שלך,אחת שבחיים לא תיתן לעצמה לשכוח אותך, א'.
