היום שאחרי

היום שאחרי

בוקר טוב לאלו שצמו ולאלו שהלכו לבית הכנסת בעיקר לאלו שאינם הולכים לבית הכנסת במהלך השנה. האם יכולים לתאר את התחושה של היום שאחרי? האם יש תחושה של התרוממות הנפש? האם חשים "נקיים" יותר? בוקר נפלא ויום טוב שיהיה על כולכם אבי
 

*יערית

New member
היום שאחרי...

חתימה טובה איש
לא ממש נכנסת להרגשה שעוברת עלי עכשיו ביום שאחרי..אלא יותר על הרגעים האלו כשפתחו את ההיכל,לרגעים שבוא שרו את תפילת הנעילה..שם ברגעים האלו הייתי הכי מחוברת לעצמי ...תקיעת השופר תמיד מחזירה אותי לקרקע...ואז הבטן מתחילה לגלות אותותיה לרעב....
 
היום שאחרי , הלילה שאחרי....

עברתי לילה לבן....ילד חולה ..הכריח אותי להיות ערה ואני בשאר הזמן שלא הייתי עסוקה איתו לא יכולתי לישון כי ניתחתי את השנה שחלפה...שהייתה אחת הקשות בחיי...ועכשיו רק יכולה לומר שלמזלי היו הרבה אנשים טובים באמצע הדרך שסייעו בידי לעבור את השנה הזו....
 
אנשים טובים

בוקר טוב אנשים טובים כשיש בנמצא, הם עוזרים מסייעים מעודדים ומפרגנים. תמיכה של אנשים טובים משולה לעבודת קודש. בתפילת יום הכיפור אנו קוראים בין היתר: " הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" עזרה מאנשים טובים מבורכת ככל שתהיה אינה תחליף לעבודה עצמית שצריך לעשות כל אחד לעצמו פנימה, שהרי בסופו של דבר, אדם אצל עצמו הוא גר. יום טוב אבי
 
תפילת הנעילה

בוקר טוב "אל נורה עלילה, המציא לנו מחילה, בשעת הנעילה" כך מתחילה תפילת הנעילה שהיא התפילה האחרונה הנועלת את סדרת התפילות ביום הכיפורים, הייתי בבית הכנסת במשך כל היום, בתפילת הנעילה חשתי התרוממות נפש, השנה שחלפה עוברת במוחך כסרט מהיר, ואתה חש הכי מחובר לעצמך, למשפחתך ולכל מה שסובב אותך. מי שמתרגש כשפותחים את ההיכל ניכר שהוא אדם עם שורשים. בוקר נפלא ויום טוב שיהיה לך אבי
 

*יערית

New member
תודה איש../images/Emo140.gif

עוד בהיותי ילדה ישבתי ביום כיפור על בירכיו של אביו וקראתי איתו את הסידור, ישבתי שעות על גבי שעות..התחברתי לכתוב כמו דבורה לצוף.... והיום מגיעה רק לשעת הנעילה,לחזור בבת אחת בשנים ,התחושה המוכרת חוזרת,עם הריח של בית הכנסת המרוקאי הישן,עם שלל הפיוטים המרהיבים שלהם...מרגש אותי כל פעם מחדש
בוקר אור לך
 
זכרונות

היי יערית הסבים שלי מצד אבי ומצד אימי ייסדו את בית הכנסת לפני למעלה מ 50 שנה, ואבי ז"ל התפלל בבית הכנסת, יש המון מצבים (לפחות כך אצלי) שאני נזכר בבני משפחה שהלכו לעולמם, כמו חגים, אזכרות שעורכים מדי שנה, ארועים משפחתיים,ועוד והרבה, אך יותר מכל, עולים וצפים בי הזכרונות בבית הכנסת, בכל מבט, בכל פינה, בכל תפילה ופיוט, הזכרונות עולים וצפים בעוצמה, עד כי נדמה שהם איתנו כאן.
 
למעלה