היום קצת קשה...
נכנסתי לבוץ מבחינה כלכלית. שנים שהוצאתי כספים על בולמוסים מטורפים, ובכלל, כל התנהלות הכספית שלי הייתה בולמוסית.
חתמתי היום על הלוואה לשנתיים. הייתי חייבת. התשלומים חזרו, יש חשבונות, ושלא נדבר על השכר דירה. האשראי בוטל, ואני חושבת על כל שקל.
כמה כסף הייתי חוסכת אם לא הייתי מזמינה את כל מגשי הפיצות, העוגות, השוקולדים וכו'...
אני בסטרס. מרגישה חנוק בגרון. אבל כל הזמן חושבת - "אני כבר לא מתמודדת דרך אכילה".
אז נכון, המצב הכלכלי על הפנים. אבל הבאתי את זה על עצמי ואצטרך להתמודד עם התוצאות.
אצטרך כניראה למצוא עוד עבודה, למרות שגם ככה חוזרת בלילה.
וגם הבחור שהתאהבתי בו, בכלל לא התכוון למשהו רציני. ונשבר לי קצת הלב, ומרגישה בודדה.
ואמא, שאליה אני כל כך מתגעגעת...יושבת בבית בעולם משלה (אלצהיימר), ולא יכולה לתת לי את החיבוק שאני צריכה.
ללא ספק, הרבה טריגרים. אבל לא! אני לא אבלמס! זאת לא אופציה יותר.
בבקשה...שיהיה לי כוח להתמודד עם דברים כמו שצריך, ולא דרך אכילה חולנית.
עכשיו זה המבחן שלי. תחזיקו לי אצבעות...
נכנסתי לבוץ מבחינה כלכלית. שנים שהוצאתי כספים על בולמוסים מטורפים, ובכלל, כל התנהלות הכספית שלי הייתה בולמוסית.
חתמתי היום על הלוואה לשנתיים. הייתי חייבת. התשלומים חזרו, יש חשבונות, ושלא נדבר על השכר דירה. האשראי בוטל, ואני חושבת על כל שקל.
כמה כסף הייתי חוסכת אם לא הייתי מזמינה את כל מגשי הפיצות, העוגות, השוקולדים וכו'...
אני בסטרס. מרגישה חנוק בגרון. אבל כל הזמן חושבת - "אני כבר לא מתמודדת דרך אכילה".
אז נכון, המצב הכלכלי על הפנים. אבל הבאתי את זה על עצמי ואצטרך להתמודד עם התוצאות.
אצטרך כניראה למצוא עוד עבודה, למרות שגם ככה חוזרת בלילה.
וגם הבחור שהתאהבתי בו, בכלל לא התכוון למשהו רציני. ונשבר לי קצת הלב, ומרגישה בודדה.
ואמא, שאליה אני כל כך מתגעגעת...יושבת בבית בעולם משלה (אלצהיימר), ולא יכולה לתת לי את החיבוק שאני צריכה.
ללא ספק, הרבה טריגרים. אבל לא! אני לא אבלמס! זאת לא אופציה יותר.
בבקשה...שיהיה לי כוח להתמודד עם דברים כמו שצריך, ולא דרך אכילה חולנית.
עכשיו זה המבחן שלי. תחזיקו לי אצבעות...
