אין קשר בין 'טיסה בין מכוניות או שימוש במינוח
כזה או אחר, למרות שהביטוי הנכון הוא לרכב [או "לרכוב" כפי שמכריחים אותנו להגיד עכשיו
]
==> לבין מה שלומדים בקורסים. אתן לך דוגמה או 2:
1. נקודה שהיתה חלשה אצלי היא פניה חדה במהירות איטית בצומת עירונית.
בד"כ אנחנו עומדים ומזנקים לפני המכוניות, אבל אצלי היה מכשול פסיכולוגי שבשיא הפניה,
כשאני אמור להאיץ - דוקא הייתי מאט בגלל חשש מהחלקה על פסי הצבע של מעבר החציה.
כמה פעמים שמתי לב שהרכב מאחור כמעט נכנס בי בגלל שההאטה הפתיעה אותו,
או לחלופין - אני רואה הרבה רוכבים שלוקחים פניות כאלה באיטיות מופרזת, מעכבים את התנועה ויוצרים מצב מסוכן להם.
הקורס משחיז את המיומנות הנחוצה, מלמד את המבט הנכון ואת בחירת הקו הנכון
ואני יכול להגיד שכיום אני פונה הרבה יותר טוב במרחב העירוני מרובה הפניות ומתייחס לכל פניה כזו כאל תרגיל.
2. פניה שהולכת ומתהדקת בכביש מחוץ לעיר. המצב כזה הפעולה הטבעית היא להאט, מה שגורם להזדקפות הכלי [לא זה... ההוא..
]
ולמצב שאנחנו חורגים לנתיב נגדי או יותר גרוע - עפים מהכביש.
בקורס לומדים את הטכניקה של לתכנן את קו הפניה ולהתאים את המהירות בהתאם לשדה הראיה
כמו גם להכיר את מגבלות הכלי עליו אנחנו רוכבים, מה שאצל רובנו, זה אומר להבין שיש עוד הרבה יכולת שאנחנו לא מכירים,
גם בקטנועים הבסיסיים.
התרגול בכל רכיבה של כל הטכניקות האלה: מבט, תכנון קו נכון, הכרת היכולת שלנו ושל הכלי, אחיזה נכונה של הכידון ותנוחת ישיבה נכונה,
כל אלה יחדיו גורמים לרכיבה כולה להיות בטוחה יותר.
