היום ענת עצובה

[מאי של ענת]

היום ענת עצובה../images/Emo10.gif

ולמה???? 1. היום במיוחד אני רואה כמה הנכות שלי היא כזו חראאאאאאאאאאאאאאאאאא להזכירכם: אני מוכרת על בעיית קרישת הדם(APLA) בעקבות הנכות: עברתי קטיעת רגל מתחת לברך. בעקבות הנכות:אני שותה באופן קבוע מדללי דם(קומדין) בעקבות הנכות:אני נמצאת באופן קבוע במעקבים רפואים ,+בדיקות דם. בעקבות הנכות אני שמה לב כפליים למצב הרגל שלי (גם הפרוטזה וגם הרגל הבריאה) בעקבות הנכות אני צריכה הרבה אישורים רפואיים על כל פעולה כירורגית שרוצים לבצע בי(לדוגמה,טיפולי שיניים) בעקבות הנכות אסור לי לקבל הורמונים(גלולות למניעת הריון למשל) בעקבות הנכות-אני עושה פונדקאות,כי הריון נוסף מהווה סכנה לחיי. אני משתדלת ובעצם אני מצליחה לחיות חיים רגילים ונורמלים ,אך זה מעצבן.... איך הייתי רוצה להיות בריאה,עם 2 רגליים חטובות.... כמה הבריאות חשובה...... אבל כמו שאני אומרת תמיד:חייב להתמודד עם הכלים/הנתונים שיש. ואסור לנו להשבר. אני הרי אמא,ורעיה ואסור לי להשבר. אומרים תמיד "שהבית תלוי באשה" לכן אני משתדלת הרבה,ועושה דברים טוב עד כאן. אכנס יותר מאוחר. נ.ב- אני בטוחה שארגיש יותר טוב

 

[smile2life]

אוהבים אותך

דווקא כשאני קורא את ההודעות שלך או מדבר עם נכות אחרות אני נזכר בסיפור שלך ורואה איך את הצלחת לנצח את הפציעה והנכוּת הארורה הזו. אסור לך ואת לא יכולה להכנס לנסיגה נפשית ומורלית.

 

[מאי של ענת]

גם אני ../images/Emo23.gif אותכם,אתה יודע מבחינה

הגיונית: זה לא נורמלי,שאדם שהוא נכה לא יתן לפעמים תשומת לב לנכות שלו. לדעתי האישית: חלק מתהליך השיקום הוא: קודם כל להתאבל,אחר כך להשלים. ולהשלים הכוונה היא: לדעת ולהכיר את הנכות,לדעת שזה לא ישתנה,לדעת שזה דבר נתון. והדבר הכי חכם שיש לעשות: לדעת להצליח על אף הנכות. אז נכון יש קשיים שלעיתים נערמים זה על זה(כמו אצלי היום למשל) ובאותם רגעים זה קשה. אחר כך מרגישים יותר טוב. היום אמרתי לבעלי: שעם כל הקשיים שיש אנחנו חייבים לנצח. אני רוצה לספר לכם מה הראומטולוגית שלי אמרה לי היום: דיברתי איתה על זה שאני צריכה שתכתוב לי מכתב לרופא השיניים על מצבי הרפואי. והיא ענתה: ענת,את מעמיסה על עצמך הרבה,את דורשת מעצמך.. אני אמרתי לה: שאני לא אוהבת לדחות דברים,אפילו אם הם לא נעימים.

 

[מלאכונית]

ענת

ענת- אני אינני נכה, וההתמודדות שלך כפי שתארת אותה מעוררת בי השראה. דעי שכשיש שתי רגליים יש הרבה דברים אחקרים להתלונן עליהם, או כמו שגובראן חלי לגובראן כותב- "מהוא הצמא שעה שבארך מלאה ושופעת מהוא אם כן הצמא שלא ישבר לעולם" לא רק הבית תלוי בך, את חשובה לאנשים בחייך, בראש ובראשונה לעצמך, והאהבה אינה מצטמצמת לאברי גוף.

 

[מאי של ענת]

../images/Emo51.gif מלאכונית.

 

[נצאב]

הנכות של כולנו חרא

אני ממש מזדהה איתך אל תתיאשי תמיד תחשבי שיכול להיות יותר גרוע (ויכול)

 

[נצאב]

אני פגוע בצוואר

אני מסתכל על אנשים ואומר איזה כיף להם יש להם צוואר בלי בעיות אני מניח שגם את אומרת את זה רק לגבי הרגליים ,נכון?

 

[מאי של ענת]

בטח,אני מקנאה בבנות בריאות ושלמות

 

[נצאב]

את כל הזמן באינטרנט\פורום נכים אה?

 

[מאי של ענת]

ממש לא. למה אתה חושב ככה?

חוץ מיזה אני לא רק בפורום נכים. לא רק הנכות מענינת אותי. ושאני בפנאי בבית אני מדיפה לגלוש.

 

[מאי של ענת]

מדיפה=מעדיפה!

 

[נצאב]

לא

לא התכוונתי לפגוע,את עונה מיד אז חשבתי שאת כל הזמן כאן

 

[מאי של ענת]

אני יודעת שלא התכוונת לפגוע../images/Emo24.gif

כמו שאמרתי שאני בבית,והכל מסודר... והילדה ובעלי עסוקים,או עושים משהו. אני תמיד באינטרנט(כמובן אחרי שהבית תמיד מסודר,פשוט מאוד לפנאי....) אני גולשת דיי הרבה בתפוז... והפורום הזה קרוב מאוד מאוד לליבי..... אני מזדהה עם כל נכה,ולא חשוב מה סוג הפציעה שלו. טוב עד כאן בינתיים. היום כל היום לא אהיה בבית,כך שלא תהיה לי נגישות למחשב