דוקרת האשכוליות
New member
היום עברה שנה.
פעם אחת התאהבתי בחיי,אותה אני לעולם לא אשכח כמה יפה היא כמה בנאדם טוב היא כמה מוכשרת אותה אני לעולם לא אשכח: שיחה קצרה עם ידיד,הלוואי שאני אמות אחרי השיחה. מזל שהכל קל יותר היום,זה בא באותיות דרך אייסיקיו. "למה את מדוכאת?" "ככה." הוא תפס אותי על חם,מה אני אעשה,אני רוצה להתנתק אני רוצה לחתוך עם נייר את האישונים בעיניים אני רוצה את הדגדגן לגזור במספריים אני רוצה למות. "אפשר לשלוח לך מישהי נורא נחמדה?אולי תעודד אותך קצת." עומדת ללחוץ על סגירה,והסקרנות מכה בי.. "תשלח........." נשלחת מישהי רשומה באותיות אנגליות,האנגלית אומרת לי "מכשפה" בתרגום. היא שואלת לשלומי אני אומרת שככה היא שואלת מה חדש אני אומרת שאין . והיא שואלת ואני עונה,ואז בתוכי מרגישה ממש מגעילה. אני שואלת והיא עונה ולפתע יש בי דחף לשאול שאלה לא חשובה,מה שמה. היא עונה וכעת אני יודעת שקוראים לה עינת אני יודעת שהיא גרה רחוק ממני ושם היא תקועה לעד היא בגילי והיא נורא חכמה וישר השכיחה ממני דאגות והעלתה לי חיוך על הנשמה. יום שני לשיחתנו אותה אני מכירה יותר,אנחנו מדברות כל יום שעתיים. החלטנו אחרי חודש לעבור לטלפון איזה נחמד לדבר איתה,היא ממש נחמדה אני פשוט אוהבת אותה,היא לא מפסיקה להציף אותי באור כל מילה ומילה זה עוד נר שנדלק בתוכי כל כך חם לי מכל הנרות האלו אני כל כך מסוממת,מה קרה לי ?! מעולם לא הרגשתי ככה . אני פוגשת אותה היום,אני כל כך נרגשת! אני לא יודעת מה ללבוש היום אני אף פעם לא נתקלתי בבעיה הזאת! אני מתלבשת כרגיל,רק סוגרת את דלת הבית ואומרת לעצמי שאולי עשיתי החלטה לא נכונה. אני מחפשת אותה,כל כך חם בחוץ,אני ממשיכה לחפש אותה יד מאחור תופחת על הכתף העינים שלה מציפות את כל העולם בשמש ! זה למה כל כך חם לי!! אני לא יודעת מה אני מרגישה,אני רק יודעת שאני מאושרת אני כלכך אוהבת אותה אנחנו נפגשות שוב והיא ישנה אצלי כל הלילה מחובקות בלי הפסקה עברו כמה חודשים,אולי חצי שנה ואני טועה בזמן אני נפרדת מהחבר שלי "למה?" היא שואלת.. "לא יודעת." ואני עונה בכנות למה שאני אדע למה נפרדתי ממנו אולי זאת תחושה אולי פשוט לא התאים אולי.. אולי הוא פשוט לא אצלי בדם כמוה!!!! אני לא יודעת מה לעזאזל נסגר איתי אני לא יודעת מה אני עושה אני רק יודעת שאני ממש מאושרת כרגע היא שולחת לי מייל כן ככה אנחנו מדברות בטלפון שעה מתכתבות באייסיקיו שעתיים ושולחות מיילים בנוסף גם מכתבים בדואר רגיל. שיוצא אנחנו נפגשות,כי נורא קשה שזה יצא יש מרחק עצום. היא שואלת במייל,איך אני אוהבת אותה.. אמרתי לה שאני פשוט אוהבת אותה . והיא חושדת והיא שואלת ואני לא יודעת מה לענות והיא הפילה אותי "את מאוהבת בי?" "תני לי לחשוב לפני שאני עונה." ואני חושבת ומלשמוע אותה אני לא יודעת אני לא יכולה להגיד לה שקר אני לא מסוגלת להגיד לה שלא זה יוצא לי .. "כן..." שקט מעולם לא היה שקט כזה ביננו בד"כ אם יש שקט אז זה שקט נעים שכיף לשקוט בו אבל זה שקט רועש השקט שלפני הנחשול העצום שנוחת עלי. "אל תתקשרי אלי יותר,ואני לא מתכוונת לראות אותך בפסח" ניתוק,כואב לי. טלפון.. "היי הדר מה קורה??" "א.." אין לי קול,אני לא מאמינה לאן הקול שלי נעלם.. אני מנתקת אני לא מסוגלת לנשום אני צריכה לרוץ אני צריכה לרוץ אני צריכה לרוץ ואני רצה ולא יודעת לאן ומתנגשת במכוניות שלמזלי עצרו ולא יודעת למה אני לא יודעת איפה אני ומה אני עושה ואני מתנגשת ורצה ואני רוצה לרוץ אליה לתת לה חיבוק הנה אני רצה ואני רצה וכבר הגעתי לכביש איילון אין מדרכה אין אני רצה על הכביש אני ירוץ אני חייבת לחבק אותה אני מתעייפת בדרך עוצר מולי אוטו,זאת השכנה . חוזרת הבייתה לאותו המקום מחביאה את המכתבים בתוך כרית כחולה ובוכה עליה אני בוכה ואני בוהה בתקרה ובוכה בוהה אני לא יודעת מה קורה ואני לא יודעת אם אכפת לי עכשיו מה שאני יודעת שעכשיו אני לא מאושרת. אני מדברת איתה באייסקיו אחרי כמה חודשים והיא קרה על פי השמועות היא התרחקה מכל דבר שזז לצידה היא כואבת וגם אני ואנחנו שתינו ביחד כואבות ובטח ובטח שאנחנו לא כואבות לבד
היום עברה שנה והיום היא שמחה וכאשר היא שמחה אנחנו שמחות ביחד ובטח ובטח שלא לבד
פעם אחת התאהבתי בחיי,אותה אני לעולם לא אשכח כמה יפה היא כמה בנאדם טוב היא כמה מוכשרת אותה אני לעולם לא אשכח: שיחה קצרה עם ידיד,הלוואי שאני אמות אחרי השיחה. מזל שהכל קל יותר היום,זה בא באותיות דרך אייסיקיו. "למה את מדוכאת?" "ככה." הוא תפס אותי על חם,מה אני אעשה,אני רוצה להתנתק אני רוצה לחתוך עם נייר את האישונים בעיניים אני רוצה את הדגדגן לגזור במספריים אני רוצה למות. "אפשר לשלוח לך מישהי נורא נחמדה?אולי תעודד אותך קצת." עומדת ללחוץ על סגירה,והסקרנות מכה בי.. "תשלח........." נשלחת מישהי רשומה באותיות אנגליות,האנגלית אומרת לי "מכשפה" בתרגום. היא שואלת לשלומי אני אומרת שככה היא שואלת מה חדש אני אומרת שאין . והיא שואלת ואני עונה,ואז בתוכי מרגישה ממש מגעילה. אני שואלת והיא עונה ולפתע יש בי דחף לשאול שאלה לא חשובה,מה שמה. היא עונה וכעת אני יודעת שקוראים לה עינת אני יודעת שהיא גרה רחוק ממני ושם היא תקועה לעד היא בגילי והיא נורא חכמה וישר השכיחה ממני דאגות והעלתה לי חיוך על הנשמה. יום שני לשיחתנו אותה אני מכירה יותר,אנחנו מדברות כל יום שעתיים. החלטנו אחרי חודש לעבור לטלפון איזה נחמד לדבר איתה,היא ממש נחמדה אני פשוט אוהבת אותה,היא לא מפסיקה להציף אותי באור כל מילה ומילה זה עוד נר שנדלק בתוכי כל כך חם לי מכל הנרות האלו אני כל כך מסוממת,מה קרה לי ?! מעולם לא הרגשתי ככה . אני פוגשת אותה היום,אני כל כך נרגשת! אני לא יודעת מה ללבוש היום אני אף פעם לא נתקלתי בבעיה הזאת! אני מתלבשת כרגיל,רק סוגרת את דלת הבית ואומרת לעצמי שאולי עשיתי החלטה לא נכונה. אני מחפשת אותה,כל כך חם בחוץ,אני ממשיכה לחפש אותה יד מאחור תופחת על הכתף העינים שלה מציפות את כל העולם בשמש ! זה למה כל כך חם לי!! אני לא יודעת מה אני מרגישה,אני רק יודעת שאני מאושרת אני כלכך אוהבת אותה אנחנו נפגשות שוב והיא ישנה אצלי כל הלילה מחובקות בלי הפסקה עברו כמה חודשים,אולי חצי שנה ואני טועה בזמן אני נפרדת מהחבר שלי "למה?" היא שואלת.. "לא יודעת." ואני עונה בכנות למה שאני אדע למה נפרדתי ממנו אולי זאת תחושה אולי פשוט לא התאים אולי.. אולי הוא פשוט לא אצלי בדם כמוה!!!! אני לא יודעת מה לעזאזל נסגר איתי אני לא יודעת מה אני עושה אני רק יודעת שאני ממש מאושרת כרגע היא שולחת לי מייל כן ככה אנחנו מדברות בטלפון שעה מתכתבות באייסיקיו שעתיים ושולחות מיילים בנוסף גם מכתבים בדואר רגיל. שיוצא אנחנו נפגשות,כי נורא קשה שזה יצא יש מרחק עצום. היא שואלת במייל,איך אני אוהבת אותה.. אמרתי לה שאני פשוט אוהבת אותה . והיא חושדת והיא שואלת ואני לא יודעת מה לענות והיא הפילה אותי "את מאוהבת בי?" "תני לי לחשוב לפני שאני עונה." ואני חושבת ומלשמוע אותה אני לא יודעת אני לא יכולה להגיד לה שקר אני לא מסוגלת להגיד לה שלא זה יוצא לי .. "כן..." שקט מעולם לא היה שקט כזה ביננו בד"כ אם יש שקט אז זה שקט נעים שכיף לשקוט בו אבל זה שקט רועש השקט שלפני הנחשול העצום שנוחת עלי. "אל תתקשרי אלי יותר,ואני לא מתכוונת לראות אותך בפסח" ניתוק,כואב לי. טלפון.. "היי הדר מה קורה??" "א.." אין לי קול,אני לא מאמינה לאן הקול שלי נעלם.. אני מנתקת אני לא מסוגלת לנשום אני צריכה לרוץ אני צריכה לרוץ אני צריכה לרוץ ואני רצה ולא יודעת לאן ומתנגשת במכוניות שלמזלי עצרו ולא יודעת למה אני לא יודעת איפה אני ומה אני עושה ואני מתנגשת ורצה ואני רוצה לרוץ אליה לתת לה חיבוק הנה אני רצה ואני רצה וכבר הגעתי לכביש איילון אין מדרכה אין אני רצה על הכביש אני ירוץ אני חייבת לחבק אותה אני מתעייפת בדרך עוצר מולי אוטו,זאת השכנה . חוזרת הבייתה לאותו המקום מחביאה את המכתבים בתוך כרית כחולה ובוכה עליה אני בוכה ואני בוהה בתקרה ובוכה בוהה אני לא יודעת מה קורה ואני לא יודעת אם אכפת לי עכשיו מה שאני יודעת שעכשיו אני לא מאושרת. אני מדברת איתה באייסקיו אחרי כמה חודשים והיא קרה על פי השמועות היא התרחקה מכל דבר שזז לצידה היא כואבת וגם אני ואנחנו שתינו ביחד כואבות ובטח ובטח שאנחנו לא כואבות לבד
