היום סיפרנו לילדים

1סינדרלה

New member
תודה... בעצם סיפרנו ביחד

אבל אני הובלתי את השיחה ואמרתי ש"החלטנו" להיפרד... (למרות שזאת אני באמצ היוזמת). את צודקת שאם כבר עדיף שיאשימו אותי ולא את עצמם... תודה, שנתת לי לקראות משהו חיובי... האמת שיש לי קשר מקסים עם ילדי ואני מאד מקווה שעם הזמן ואחרי הרבה דיבורים הם יקבלו את ההחלטה.... מה שכואב להם גם זה שאנחנו צריכים למכור את הדירה הגדולה שלנו (וזה באמת לא באשמתי...)...ולעבור לדירה אחרת בבוא העת.
 
זה ביחד כל הדרך מעתה ועד עולם

ורצוי מאד להשתחרר מהר מהצורך במציאת "אשמים". בואי נשנה זווית:
גירושין זה תהליך.
מכירת דירה איננה אשמת מישהו. זו רק תוצאה (אחת מתוך כמה) של תהליך. מבחינת הילדים הרבה דברים ישתנו אבל דבר אחד נשאר - אתם פרטנרים בהורות, גם אם מבתים נפרדים. כמה זמן זה כואב?! אין תשובה מוחלטת. יש ילדים שמבינים, יש שמסרבים לקבל, יש שכועסים, ויש שמפתחים לעצמם נישה חדשה. יהיו עליות ומורדות. אולי בהתחלה מי מהילדים "יתפוס צד" נגדך. תתכונני גם לזה ואל תתני לזה לכרסם. כמו שכתבתי - גירושין זה תהליך. לכולם. שבת שלום ואור.
 

Netta79

New member
../images/Emo24.gif

משתתפת בכאבך .... זה נשמע מאוד לא קל אני מסכימה עם מה שכתבו מעלי , את אכן " עלית בגורל" וזה יעבור... קשה להם , בבוא היום הם יבינו שגם לכם היה קשה... בנתיים חזקי ואימצי
~נטע
 
למעלה