שוב, אני רוצה להדגיש,
אני לא מדברת "בזכות" שומן ולא "בזכות" רזון. אני לא מטיפה להשמנה באותה מידה שאני נגד הטפה לרזון. אני בסך הכל אומרת ששתי צורות הגוף לגיטימיות, שתיהן בסדר, וציד המכשפות שעושים נגד שמנים הוא לא לעניין. Obesity זו אכן בעייה בריאותית, נכון, אבל עדיין אין לי בעייה איתה. כמו שלא אסתכל על אדם מעשן כעל אפס ואייחס לו שלל תכונות אישיות איומות, כך גם לא אתייחס בצורה כזו לאדם בעל עודף משקל (ואם כבר, גם לא לאדם בעל תת משקל). זו בחירתו ושיקולו של אדם אם הוא רוצה לסכן את בריאותו, לא עדות לאופיו החלש ולאישיותו המחורבנת, כפי שמשום מה מאמינים בימינו. שנים חייתי עם התחושה שאני צריכה להתנצל על זה שאני שמנה, צריכה להתנצל על כל ביס שאני אוכלת, על כך שצפוף לשבת לידי באוטובוס, על כך שאני מגושמת יותר מאחרים (אגב, מצב שלא תמיד היה נכון - במשך שנים רבות הייתי בכושר גופני מעולה, עד שחליתי בשנים האחרונות). נדרשה לי עבודה עצמית מרובה כדי להבין ש*אין* לי על מה להתנצל בפני אף אחד. וזו בדיוק התופעה שאני נלחמת נגדה - אין שום סיבה שאדם שמן ירגיש שהוא צריך להתנצל על היותו שמן, אין שום סיבה שאדם שמן ירגיש שהשומן שלו מעיד על פגמים באישיותו, ואין שום סיבה שאדם שמן יהיה פחות מאושר מאדם רזה. אז אני לא מטיפה להשמנה, אבל אני בהחלט לוחמת למען לגיטימציה שלה. ולגבי חיסול עניין הפיקוח הגברי - מהפה שלך לאזניים של אלוהים או כל תחליף שיש לך עבורו... עוד ארוכה הדרך.