קשה לך להאמין? אז אל תאמיני,
מה אני אגיד לך. עצם ההשוואה שלך בין השמנה לסכרת מראה כמה שהחברה שלנו דפוקה. לא, השמנה היא לא מחלה קטלנית. השמנה אמנם מגדילה הסתברות למחלות מסוימות - אם כי יש גורמים נוספים כמו כושר גופני, תזונה ותורשה שמשפיעים גם הם - אבל מצד שני, חמישים ואחד מיליון דברים בחיים שלנו מגדילים הסתברות למחלות מסוימות, ולא רואים אותם כמחלה. דיאטות מתמידות הן דבר שהרבה פחות בריא לגוף מאשר משקל יציב וגבוה, ובכל זאת לא שמעתי הרבה אנשים שמגדירים דיאטות מתמידות כמחלה או שמשווים אותן לסכרת. יותר מזה - אני גדלתי בשכונה שיש בה זיהום אוויר גבוה ואחוז גבוה של הילדים הגדלים בה יוצאים אסתמטיים או סובלים מפגעים שונים ומשונים בדרכי הנשימה. ההורים שלי לא השקיעו פרומיל אחד מהאנרגיה שהם השקיעו בדיאטות כדי לעבור למקום בריא יותר. למה? כי דיאטות הן דבר עם זוהר חיצוני. חיים נקיים לא. אז למה? כי אנחנו כפופים לגישה האמריקאית כל כך, שסוגדת לנעורים, ליופי ולרזון. אז שומן מזעזע אותנו. שומן גורם לגוף להצטלם פחות טוב, להיראות פחות צעיר. אז זה רע. ובכן, אם תסלחי לי, הדעות הקדומות האלה יכולות לקפוץ לי. עברתי דרך ארוכה מאז שהייתי מוכנה להכנס לדכאונות בגלל שקראו לי "שמנה" בבית הספר, ואין לי שום כוונות לחזור לשם. אני אוהבת לאכול, אני שונאת להיות רעבה, ואין לי שום כוונות להרוס את תענוג האוכל לעצמי, בטח לא בשם איזשהו אידאל אסתטי מפוקפק, ובהחלט לא בשם אידאל בריאותי מפוקפק עוד יותר. אנשים לא מפסיקים לשתות קפה, לאכול מוצרי קמח לבן וסוכר מזוקק ושאר זבל מודרני בגלל הבריאות, אז להרעיב את עצמי? ואולי כדאי לעצור ולשאול למה בדיוק אשה שמתמכרת ליצריה באכילה זה דבר שנראה כל כך נורא בחברה שלנו. ולמה בדיוק הדבר שנשים ממהרות כל כך להוריד בדיאטה זה בדיוק את סימן המין הראשון שמתפתח - הירכיים. תעשו סקר מהיר בין הנשים בסביבתכן שלא מרוצות מהגוף שלהן, ותשאלו אותן מה הדבר הראשון שהן רוצות להוריד בדיאטה - רובן יגידו שהן רוצות לצמצם את הירכיים שלהן. זה לא נראה לאף אחד מוזר שסימן המין הראשון שמופיע אצל בנות בגיל ההתבגרות הוא הדבר הראשון שנשים רוצות לסלק בדיאטה? לי זה נראה מוזר. מאד אפילו. ואפילו מעורר בי חשד מסוים שאולי אידאל היופי הנוכחי שלנו מתבסס איכשהו, לא נעים להגיד, על הרצון לדכא את המיניות הנשית, להכניס אותה לגבולות צרים וחונקים? יש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא, אבל זה מספיק לפעם אחת. החברה שלנו הרבה פחות סובלנית מכפי שהיא מתיימרת להיות, וההבאה של "ממצאים מחקריים" כדי להצדיק את הדעות הקדומות שלנו מאד אופיינית לנטייה הזו. אגב, חוץ מלהיות שמנה, אני גם גבוהה, ובאופן מפתיע מעולם לא הביאו לי ממצאים מחקריים שמוכיחים באותות ובמופתים שאנשים גבוהים סובלים יותר מבעיות גב ולב, למרות שראיתי כבר ממצאים כאלה (וכמובן, תמיד יש ממצאים סותרים, כי ככה זה במדע. כל יומיים צץ ממצא לכיוון אחר). האין זה מוזר? מה, פתאום הבעיות הרפואיות שכרוכות עם מצב מסוים לא מעניינות אותנו יותר? ואולי זה קשור איכשהו לעובדה ש(שומו שמיים) גבוה נחשב יפה בחברה שלנו, אז לא צריך לחפש את המגרעות?