היום נוכחתי ב"טיפול" נגד אלימות
בגן של בני ע"י הגננת. בני בגן של שנתיים- שלוש. היום כאשר הגעתי לקחת אותו אחד הילדים בכה והחזיק את היד. אף אחד מהצוות לא ידע מה קרה וכן גם אני לא ראיתי מה גרם לילד לבכות. הגננת אמרה לילד "מי הרביץ לך"? נשכו אותך? אין קול ואין עונה. ואז הגננת אמרה "שיר נשכה אותך?" ומבלי שיהיו עדים לכך הגננת לקחה והושיבה את הילד ואמרה ילדים תראו יש לי פרצוף מאוד עצוב וכל הילדים מתכנסים סביב הילד "הננשך" ואז הגננת אומרת לילדה אני כועסת, לא נושכים ילדים תסתכלו על שיר מותר לנשוך? והילדה עומדת בצד לבד כאשר כל הילדים סביב הילד והגננת. הבן שלי נראה מעט מבוהל מהטרגדיה, ואני הרגשתי במשפט פומבי. הילדה אינה מסוגלת להגן על עצמה וכמעט בכתה. אני חושבת שהיא בכלל לא הבינה מדוע כועסים עליה כל כך כאשר לחצתי על בני ללכת הביתה (לא יכולתי לראות את זה) הגננת אמרה לי במילים כאלו ואחרות: ככה אני עושה "טררם" כדי שילמדו. מה אתן אומרות? לי זה מציק ואני רוצה לדבר עם הגננת על כך, אני לא מוכנת שאי פעם בני יגיע למשפט כזה מבלי שהוא מסוגל ויכול להסביר. מצטערת שיצא ארוך.
בגן של בני ע"י הגננת. בני בגן של שנתיים- שלוש. היום כאשר הגעתי לקחת אותו אחד הילדים בכה והחזיק את היד. אף אחד מהצוות לא ידע מה קרה וכן גם אני לא ראיתי מה גרם לילד לבכות. הגננת אמרה לילד "מי הרביץ לך"? נשכו אותך? אין קול ואין עונה. ואז הגננת אמרה "שיר נשכה אותך?" ומבלי שיהיו עדים לכך הגננת לקחה והושיבה את הילד ואמרה ילדים תראו יש לי פרצוף מאוד עצוב וכל הילדים מתכנסים סביב הילד "הננשך" ואז הגננת אומרת לילדה אני כועסת, לא נושכים ילדים תסתכלו על שיר מותר לנשוך? והילדה עומדת בצד לבד כאשר כל הילדים סביב הילד והגננת. הבן שלי נראה מעט מבוהל מהטרגדיה, ואני הרגשתי במשפט פומבי. הילדה אינה מסוגלת להגן על עצמה וכמעט בכתה. אני חושבת שהיא בכלל לא הבינה מדוע כועסים עליה כל כך כאשר לחצתי על בני ללכת הביתה (לא יכולתי לראות את זה) הגננת אמרה לי במילים כאלו ואחרות: ככה אני עושה "טררם" כדי שילמדו. מה אתן אומרות? לי זה מציק ואני רוצה לדבר עם הגננת על כך, אני לא מוכנת שאי פעם בני יגיע למשפט כזה מבלי שהוא מסוגל ויכול להסביר. מצטערת שיצא ארוך.