אינה של יערה
New member
היום לפני שנתיים...
הפכתי טכנית לאמא, כשנסענו לאסותא ועברנו את התהליך הסימפטי של שאיבה + החזרה שלושה ימים אחר-כך. 7.7.2000 - תאריך לידה משוער 30.3.2001, ועוד סימנתי ביומן את כל השבועות עד שבוע 40. לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיה או אפילו אם היא היתה כל תינוק אחר. מה היה קורה אם דווקא העובר שלידה היה מחליט להישאר? בתור ילדה שלפני שנתיים היתה פסיק בצלחת פטרי, יש לה רשימת הישגים לא רעה. משקל: די כבד אם היא על הידיים יותר מכמה דקות גובה: מסוגלת לנסות לדחוף דברים לוידאו אך עדיין לא מגיעה למפתחות של דלת הכניסה - ולא שהיא לא מנסה תוספות עדכניות לאוצר המילים: רה-רה-רה (=יערה), טה-טא (מטאטא), עוף, אייס (בעקבות התמכרות לקוביות קרח ישר מהמקפיא). פעולות חבלה אחרונות: טועמת את האוכל של החתול, מנסה לאכול מרק בכף, מגישה מוצץ לחתול של חמותי (ונעלבת שהוא לא לוקח), מנשקת את התמונה של חברה שלה, מטפסת על כסא-נדנדה, ועוד ועוד דברים חדשים כל יום. וכמובן המון תלתלים שהיא מסרבת לאסוף בקוקו.
הפכתי טכנית לאמא, כשנסענו לאסותא ועברנו את התהליך הסימפטי של שאיבה + החזרה שלושה ימים אחר-כך. 7.7.2000 - תאריך לידה משוער 30.3.2001, ועוד סימנתי ביומן את כל השבועות עד שבוע 40. לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיה או אפילו אם היא היתה כל תינוק אחר. מה היה קורה אם דווקא העובר שלידה היה מחליט להישאר? בתור ילדה שלפני שנתיים היתה פסיק בצלחת פטרי, יש לה רשימת הישגים לא רעה. משקל: די כבד אם היא על הידיים יותר מכמה דקות גובה: מסוגלת לנסות לדחוף דברים לוידאו אך עדיין לא מגיעה למפתחות של דלת הכניסה - ולא שהיא לא מנסה תוספות עדכניות לאוצר המילים: רה-רה-רה (=יערה), טה-טא (מטאטא), עוף, אייס (בעקבות התמכרות לקוביות קרח ישר מהמקפיא). פעולות חבלה אחרונות: טועמת את האוכל של החתול, מנסה לאכול מרק בכף, מגישה מוצץ לחתול של חמותי (ונעלבת שהוא לא לוקח), מנשקת את התמונה של חברה שלה, מטפסת על כסא-נדנדה, ועוד ועוד דברים חדשים כל יום. וכמובן המון תלתלים שהיא מסרבת לאסוף בקוקו.
