אחות של אריאל
New member
היום לפני חודשיים
היום בדיוק לפני חודשיים אחי נפטר. הזמן עובר מהר, מוזר, שונה. חלמתי עליו הלילה. חלמתי ששוחחתי איתו בטלפון, שהוא דיבר איתי בקול שלו והייתי המומה כי ידעתי שהוא מת, אחרי מעט משפטים אמרתי לו שאני אוהבת אותו ואז השיחה נותקה וכשהתקשרתי הגעתי לתא הקולי, ואז התעוררתי. התעוררתי מאוד עצובה וזה ממש קשה. אמא שלי בכתה המון היום וחיבקתי אותה, בכלל לא שיתפתי שגם לי קשה כי הרגשתי שאני צריכה לתמוך. מאוד קשה להכיר בכך שהמוות הוא סופי, מוחלט, שאריאל לא יבוא אף פעם יותר לבקר אותי או לראות את דניאל האחיינית שלו. שאני לא אחבק אותו אף פעם ולא אתייעץ איתו על שטויות כמו איזה מכשיר די וי די לקנות או משהו שקשור לטכנולוגיה או בכלל.. לפעמים אני לא מעמיקה בזיכרונות עליו ועל היום בו הוא נפטר כדי לא להיות כל כך עצובה כל היום, לפעמים כן. מה שקצת מנחם אותי זה האמונה שלי שבגלל שהוא היה אדם כל כך טוב ומוסרי אז בטח טוב לו שם למעלה והוא מרגיש שלווה ואהבה.
היום בדיוק לפני חודשיים אחי נפטר. הזמן עובר מהר, מוזר, שונה. חלמתי עליו הלילה. חלמתי ששוחחתי איתו בטלפון, שהוא דיבר איתי בקול שלו והייתי המומה כי ידעתי שהוא מת, אחרי מעט משפטים אמרתי לו שאני אוהבת אותו ואז השיחה נותקה וכשהתקשרתי הגעתי לתא הקולי, ואז התעוררתי. התעוררתי מאוד עצובה וזה ממש קשה. אמא שלי בכתה המון היום וחיבקתי אותה, בכלל לא שיתפתי שגם לי קשה כי הרגשתי שאני צריכה לתמוך. מאוד קשה להכיר בכך שהמוות הוא סופי, מוחלט, שאריאל לא יבוא אף פעם יותר לבקר אותי או לראות את דניאל האחיינית שלו. שאני לא אחבק אותו אף פעם ולא אתייעץ איתו על שטויות כמו איזה מכשיר די וי די לקנות או משהו שקשור לטכנולוגיה או בכלל.. לפעמים אני לא מעמיקה בזיכרונות עליו ועל היום בו הוא נפטר כדי לא להיות כל כך עצובה כל היום, לפעמים כן. מה שקצת מנחם אותי זה האמונה שלי שבגלל שהוא היה אדם כל כך טוב ומוסרי אז בטח טוב לו שם למעלה והוא מרגיש שלווה ואהבה.