כמו שאמרתי..
הפרקים מדברים בעד עצמם
1x19 Duet אחד הפרקים הטובים של חלל עמוק. סיזיפוס אף הוא הודיע לי במהלך הקרנתו שמדובר "בפרק הכי טוב של DS9!" אמנם אני לא שותף לתחושה זו, אבל הוא בהחלט פרק עמוק וטוב שנוגע בכמה סוגיות כואבות ושנויות במחלוקת. הוא מהווה, לדעתי, דוגמא יפה לכך שהגזעים בחלל עמוק הם, כמו הקרדסים, "אפורים". לא טובים או רעים מוחלטים. הוא מדבר על נקמה מול צדק, אשמה קולקטיבית מול אשמת יחידים, והטירוף הכללי של ההיסטוריה וקיום החברתי. 1x20 In the Hands of the Prophets מיד אחרי Duet, הפרק הבא בסדר הכרונולוגי. האחרון לעונה הראשונה, וחשוב מאין כמותו. מכניס לעניינים את ודק וין וודק ברייל. מציג את הקונפליקט בין המדע לדת, ומראה שאפשר גם אחרת. מציג את השילוב הבלתי-קדוש בין הדת לפוליטיקה, וממשיך להראות לנו שהבאג'ורים רחוקים מלהיות תלית שכולה תכלת. מסכם את העונה הראשונה, ופותח פתח לבאות. שני פרקים קלאסיים ממש. סיימתי את הצפייה בהם באנחת עונג. אגב, אני חושב שזה מגניב ששני הפרקים הללו שנכנסו למרתון הפרקים הנבחרים הם דווקא מהעונה הראשונה והמושמצת שלא בצדק של חלל עמוק. כל הכבוד ! The City On The Edge of Forever אחד מפרקי TOS היחידים שיצא לי לצפות בהם. פרק בהחלט טוב. פרק מסע בזמן קלאסי. הוא גם משעשע וגם בעל אמירה. אמנם, ערכי השלום של הפדרציה הם הרצוי, אך היו מנסים ליישם אותם "מוקדם מדי", אז הגרמנים היו מנצחים במלחמת העולם השנייה והפדרציה כלל לא הייתה מוקמת. Deat Wish פרק קלאסי של וויאג'ר. מעמת את רצון החברה מול רצון היחיד, מעלה שאלה לגבי טעם הקיום כשאין שאיפות, ומלמד אותנו דברים חדשים על ה-Q ועל Q. Timeless אחד מפרקי המסע בזמן(המרובים..) הטובים של וויאג'ר, לדעתי. גם אם יש בו בעיות לוגיות כאלה או אחרות, הוא עדיין מהנה ופרובוקטיבי. אהבתי במיוחד את ההבדל בין דמותו של קים העתידי האלטרנטיבי לבין קים של ההווה. Yesterday's Enterprise סופסוף ראיתי את הפרק הקלאסי הזה וכמה חורים בהשכלתי נשלמו. שוב הדילמה של חיי היחידים מול טובת הכלל. שוב הרעיון של אירוע בודד שמשנה את ההיסטוריה. אמנם נדמה לי שטאשה נדחפה לפרק קצת יותר מדי בכוח, ונראה לי שהיה עדיף אם היו פשוט רומזים על זה שאחרי שההווה חוזר לכנו היא "חוזרת להיות מתה", אבל זה נסלח. אהבתי גם את השינויים הדקים באפיוני הדמויות בהווה האלטרנטיבי. Cause and Effect נראה לי שזה פרק הלולאה הקלאסי ביותר, לא? היה בכלל עוד אחד? אמנם הוא טיפה דוחף בכוח את העניין הלולאתי, אבל יש בזה איזושהי אמירה אמנותית מעניינת. נראה לי. Pegasus האמת שלפני שצפיתי בו שוב לא זכרתי על מה העניין, אבל בצפייה שנייה הוא באמת נראה כמו פרק לא רע בכלל. נאמנות לסולם הפיקוד מולם נאמנות לערכים, וכו'. נשאלת גם השאלה האם לא צדק האדמירל בהתנגדותו לאמנת אלז'רון. יכול להיות שהפרק נטה יותר מדי נגדו, והיה צריך להשאיר סימן שאלה גדול יותר. אני לא בטוח.