היום יום הולדת...

היום יום הולדת...

לאמא שלי... פתאום נזכרתי בכך הבוקר... ואתמול דווקא חשבתי עליה.. חשבתי מה היה לה כל כך קשה שהיא הייתה חייבת לעזוב ככה.. ממה היא ברחה.. עם מה היא לא יכלה להתמודד? ויש בי חלק שמזדהה איתה.. היו הרבה מחשבות בשנה שאחרונה לבחור בדרך שלה.. היא הראתה לי את הפתרון הקל.. קראתי בספר ממתקים ומעט בגדים: "חשבתי שמ' היה גיבור. הינה הצליח להתאבד. אחר כך הבנתי שאני חזקה ממנו שנשארתי כאן כדי להתמודד". המשפט הזה ליווה אותי הרבה זמן... לקח לי המון זמן לעכל (ככה כתבים את זה?), ולהזדהות עם החלק השני שלו יותר מאשר עם הראשון.. עם החלק שמתמודד ופחות עם החלק שבוחר לברוח.. לעומת אמא... שבחרה לברוח... שלא הייתה חזקה מספיק כדי להתמודד ולהישאר עם הילדים שלה.. מוזר... פעם חשבתי שצריך להיות אדם ממש חזק כדי לעשות מה שהיא עשתה.. להגיע להחלטה כזאת ולעזוב הכל.. היום אני מבינה שזה פשוט הדרך הקלה.. ושאנשים חזקים לא יבחרו בה.. מזל טוב
 
../images/Emo201.gif איתך...

אני מאמינה שמצוקה נפשית קשה היא שגרמה לה לבחור בבריחה במקום בהתמודדות...אין דבר יותר נורא מלהשאיר את הקרובים אלייך מאחור בתהיות של מה גרם לזה? האם אפשר היה למנוע את זה? מחשבות שבטח רדפו את אביך...ואולי גם את אחייך הגדולים (אני מקוה שלא אותך...את היית פצפונת...) אני שמחה שלא הלכת עם מחשבות הבריחה והחלטת להתמודד...תחשבי מה זה היה עושה למשפחתך...שוב...ולנו...מה היינו עושות בלעדייך... עוד
ענקי...
 
יומהולדת לאמא....זוכרות אותך../images/Emo213.gif

היכן שלא תהיי..... ולך כנפיים יקרה....נשיקות וחיבוקים!
 
בואי הנה ...

אני כבר אמרתי לך פעם שאת אמיצה? את מדהימה אותי כל פעם מחדש, את. אני יודעת שלא היה לך קל לכתוב את מה שכתבת. אני מחבקת אותך [לא מתאים לי עכשיו האייקון].
 
כנפיים...

הפתרון ההוא היה שלה, לא שלך... הבחירה ההיא היתה שלה, לא שלך... כמו שאני רואה את הדברים, אין מודדים חוזק לפי הבחירות, יש להן את הסיבות שלהן... לכל אחד הדרך שלו ,הצרכים שלו, ההחלטות שלו והיכולת שלו בהתמודדויות השונות. והכי חשוב לכל אחד הבחירה שלו. גאה בך על הדרך והבחירה שלך. מחבקת אותך.
 

gcnet

New member
המשפט האחרון שלך כ"כ נכון

תמשיכי להיות חזקה! אוהבת
 
למעלה