היום חיפשנו שיר מרגש.............

[שקדי]

היום חיפשנו שיר מרגש.............

לערוך עליו את קיטנת איל´´ן שנסתימה אצלנו לא מזמן מייד קפץ לי לראש השיר הבא מי שלא מכיר את הסיפור שמאחורי השיר אספר לו בהזדמנות..........................

 

[בן אהרון]

דפקת נפקדות אחי../images/Emo140.gif

"בימים טרופים אלה, כשהאויב מבפנים ומבחוץ ודם יהודי נשפך כמים" ספר ספר.

 

[שקדי]

כולנו זקוקים להתרעננות לפעמים......

והסיפור שמאחורי השיר´´הוא לא כבד הוא אחי´´ הוא כדלהלן: כומר אחד שביקר בבית יתומים ראה נער קטן סוחב על ידיו את אחיו הנכה הגדול והכבד ושאל אותו אם הוא לא כבד לו לא.....השיב הנער.....הוא לא כבד הוא אחי.......... הסיפור פורסם באחד העיתונים ונתן את ההשראה לשיר הנפלא והמרגש

 

[חונה לרגע]

שקדי, האתר לא עולה ../images/Emo79.gif

ספר מה היה בלינק. רוצה לספק לכם על ביקור קניות שעשינו היום ב"קוסמוס" בגעש. תחילתו בחנייה מאוכלסת ע"י מאות מכוניות, ועבור לבדיקה בטחונית שלאחרינה הקונה הפוטנציאלי נכנס לאוהל (בלי מיזוג) שבו כל מיני שמונצ´ס בהזדמנות. בינתיים אנחנו עומדים בפיתוי בגאון! עוברים בדיקה בטחונית שניה, ואז נכנסים לאולם ע-נ-ק-י... מיד בכניסה נערת חמד מציעה טעימות סנגריה בפירות (יאממי) ואנחנו בפנים, מה זה בפנים!!!! לאן נלך קודם? עשרות שורות מדפים עמוסים בכל טוב! ואנחנו ישראלים טובים מתחילים להעמיס... ובין המדפים עשרות עמדות טעימה של מוצרים חדשים: קבאבים רומניים\מזרחיים, פיצות בכל מיני טעמים, גבינות, נקניקים, חומסים, ולקינוח נתנה לנו דיילת חיננית במיוחד מעדן שוקולד חדש ששטראוס מנסה לשווק (ממש לא זה, אין כמו שוקו דני ומילקי).... הגענו לקופה, גיהצנו את הויזה, ויצאנו שבעים ועמוסים לעייפה..... ואני שעוד זוכרת את המכולת הקטנה של פעם, עם שקי האורז, השעועית והסוכר. אותה מכולת שכילדה קניתי כל יום לחם לבן, גבינת קרש ובייגלך ארוכים במשקל, לא יכולה שלא להתרגש כל פעם מחדש- מהבילוי\קניות של ימינו, מגוון המוצרים והקניה השבועית\חודשית המרוכזת, לקניה יומיומית למי כמו פעם- יש זמן? (

נ.ב. בינינו קניתי גם דברים מיותרים,,,, עיניים גדולות מול שיטת שיווק צבעונית ואגרסיבית שפשוט מפתה! שבת שלום

 

[magy]

כן, זה מרגיז.....

האתר הזה עולה לפי מצבי רוח..... קודם לא עלה גם לי........ בסוף, זה מצליח.....

 

[בן אהרון]

שווה ביקור ../images/Emo77.gif

חנות "קוסמוס" בגעש. כמה אביזרים נלווים למחשב, מקלדת, מודם, רמקולים. רכשתי שם. במחירים מצחיקים. גם בנושא, בגדים, יש שם מחלקה טובה. אבל, אני לא דוגמא,לטעם טוב . מעל לחנות, "מרכז הבניה הישראלי" שווה ביקור. תערוכה מתמדת של: הכל מכל לשיפוץ הבית. בדרך ליציאה - לכוון תל אביב. חנות "צומת ספרים" מומלץ לבקר, בחיפוש אחרי מציאות. לאו דווקא, מבחינת המחיר. המון מציאות והפתעות במתחם געש. המקום, הומה ושוקק גם בשבת. רק "תנו עוד מבט" ותחזרו לי הביתה בשלום.

 

[redredole]

איפה הם

הזמנים ההם חוהנ הזכרת לי נשכחות כילד הייתי משוגע על גבינת הקרש ואימי למדה לדעת שאם היא צריכה כמות מסוימת היתה שולחת אותי למכולת בפינה ומבקשת כמות כפולה, היא ידעה שאחזור הביתה תמיד עם מחצית הכמות.

 

[Michelle1]

המכולת של פעם

גם אצלנו היתה בפינת הרחוב. המוכר עמד מאחרי מקרר ענק (בהתחשב בגובה שלי דאז הוא היה ממש ענק) והיה נותן מה שבקשת לא היה מקובל לגשת למדפים ולקחת. אמא היתה שולחת אותי בשליחויות שונות. הייתי מגיעה למכולת, רבע עוף, ילדה מנומסת לא נדחפת בתור וכל נשות השכונה עוברות אותי בתור, כי מי מתייחס לילדה קטנה, כזו שצריכה לעמוד על קצות האצבעות בשביל ללחוש למוכר "חלב, בבקשה". גם בספריה היה מצבי דומה. כל אחד היה עובר אותי בתור, והספרנית הלגמרי לא חכמה, הייתה בוחרת בעבורי ספרים ממש מתחת ליכולת שלי (בספריות של פעם לא היה מקובל לבחור לבד), ואני, הייתי מתביישת לבקש משהו אחר וחוזרת מבוישת הביתה עם ספר דבילי. לפני כמה שנים הזכרתי את זה לאמי, והיא אמרה בתדהמה :"למה אף פעם לא ספרת לי???" עברו הרבה שנים עד שלמדתי לעמוד של שלי ועוד יותר מזה, על הזכויות של בתי. תמיד כשאני רואה ילד בתור, אני נותנת לו לעבור לפני. מיד קופצת למול עיני הילדה הקטנטונת ההיא שהייתי, מבויישת מול כל הגדולים, מחכה שמישהו, יתן לי סוף סוף לבקש את החלב ההוא, וללכת הביתה.