היום זה היכה בי!!!

אבודה82

New member
היום זה היכה בי!!!

שלום לכולם- היום זה היכה בי , אני חושבת על להתגרש אחרי ייסורי נפש של כמה שבועות העזתי להוציא את המשפט מהפה. אני אמא לילדה הכי מדהימה ביקום בת שנתיים וחודשיים , אני אישה טובה ומסורה עובדת במשרה מלאה ולומדת לתואר ראשון, אני מנקה את הבית כל יום , מבשלת אוכל מדהים (מרוקאית או מה..?) נראית מעולה - ויש לו את החוצפה להתלונן שאני לא מספיק טובה בשבילו??? באיזה עולם אנו חיים? אני מאד עצצובה ומבולבלת. חשבתי תמיד שאני לא בסדר - שמגיע לי מימנו ימים שלמים ללא התייחסות שזה בסדר שהוא חוזר מהעבודה והשלום שלי תלוי באוויר שזה בסדר אם אני מבקשת מימנו לעשות משהו והוא יכול לצעוק לא וכשהוא מבקש - זו לא בקשה זו פקודה. חשבתי.. הייתי רוצה לשמוע עיצות מיכם - ה"מנוסים שבינינו" - מה אני עושה עכשיו? הדיים שלי רועדות רק מהמחשבה על זה (מהתרגשות טובה)
 

נחמדמדה

New member
הי אבודה...

כולנו-בעצם רובנו האמהות עוברות משברי זהות עם עצמינו,וכלפי הבעלים,בשלב זה של תחילת ההורות... ישנה מן תחושה של כבילה בין כותלי הבית עם תינוק מייבב בעוד הבעל "חופשי ומאושר" ןעוד יש לו תלונות.. תאמיני לי-אני מכירה אתזה מקרוב. נשמע שיש לך המון בטחון עצמי-וזה טוב.. אבל זה עדיין לא אומר שלהתגרש יגרום לך להרגיש טוב יותר.. גם בעלך עובר תקופה קשה,ניסית לשבת איתו ולהפתח בפניו? את טוענת שהוא מתעלם ממך.. את יודעת מה אני עשיתי? הזמנתי בייבי סיטר,התלבשתי והתאפרתי,והתייצבתי אצלו בעבודה ופשוט הודעתי לו שיש לנו "דייט".. אל תצפי שזה יבוא ממנו,תיזמי את..אולי מרוב שאת עסוקה בעצמך את לא רואה אותו? בתור אחת שמתמודדת עם מצב כזה יומיום אני יודעת שמרגיז לשמוע שאולי את לא בסדר-אבל לפעמים זה יכול לפתוח בפניך עולם שלם של פתרונות ותפיסה שונה של כל המצב.. אם תרצי להתכתב במסרים אוכל לספר לך עוד ממה שעבר עליי והמסקנות שהסקתי.. רק טוב מותק ולא למהר להתגרש-זה לא פתרון ראשוני-זו החלטה שאמורה להגיע כאשר כל הדרכים חסומות לגמרי..ואני מקווה שעוד לא הגעת לשם..
 

אבודה82

New member
תודה

תודה על העיצות הטובות - אנחנו נשואים כמעט 4 שנים ואני חושבת שמספר הפעמים בהם ניסיתי לשבת ולהיפתח בפניו הם יותר ממספר הימים שאנחנו נשואים אני לא אומרת שזה לא עוזר, זה עוזר מאד אפילו אבל רק ליומיים הבאים, אחרי זה זה שוב מתחיל - הערות לא במקום , חוסר פירגון וכד' , לא חשבתי מעולם על לפרק את התא המשפחתי - מבחינתי זה היה -ועדיין- משהו קדוש , אבל בחודש האחרון זה כואב יותר ויותר- זה מרגיז וקשה. אני באמת חוששת מכל התהליך ואני עדיין רוצה שהכל יסתדר, הלוואי. ובקשר ל"מרוקאיות" זה היה ממש ללא כוונה תחילה סתם משהו שהתקשר לי ישירות עם אוכל טעים...
 

czar

New member
כן, היידים צריכות לרעוד....זאת לא בדיחה

זה שאת מנקה כל יום ומבשלת כל יום אומר הרבה אבל לא הכל.... אולי חסרים לכם עוד כמה דברים שאת לא משתפת או לא מודעת? למה נכנס כאן המרוקאית אגב? מה היה אומר על זה פרוייד?
 
לא נעים להגיד פראיירתתתת...

גם חכמה , גם יפה גם אופה , מנקה עובדת במשרה מלאה ואם לילדה ...עם יש לך כבוד לעצמך תשאלי את עצמך מה את רוצה , ומה מגיע לך ???
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לכולם מדגדג בידיים... חכמה קטנה.

בואי נתחיל מהתחלה: "אני חושבת שמספר הפעמים בהם ניסיתי לשבת ולהיפתח בפניו הם יותר ממספר הימים שאנחנו נשואים" בקיצור את חופרת לו, ויש להניח: בצורה לא יעילה. אני לא אומר שאין צדק בדבריך. אבל אפשר להיות עטופה בצדק ולעשות דברים מאוד מזיקים בשם הצדק הזה. או קיי, אני מניח שלא ידעת דרך אחרת איך להשיג מה שאת רוצה ממנו. אז עשית מה שידעת - דיברת בסגנון שלך, שהוא לא הסגנון שלו, שלא מדבר אליו ולא משכנע אותו. רוצה להתגרש? חופשי. יש רק בעיה קטנה. את לא תדעי מה עשית לא נכון. ואז יקרה אחד משני הדברים הבאים: - או שתתחתני עם אחד אחר שיש לו סגנון דומה (את הרי נמשכת אליו, אל הנוכחי שלך, את בחרת בו, לא?). ואז אחרי ירח דבש חמוד תחזרי לאותו מקום. - או שתתחתני עם אחד הפוך, טוב, מצחשב שאוהב הרבה שיחות. אבל אז הוא לא יעשה לך את זה. בהתחלה זה יהיה מרגש שיש גבר רגיש כזה, ואחרי כמה זמן... יהיה יבש במיטה. להתגרש זה באמת מדגדג בידיים. אני מכיר את הדיגדוג זה אישית. אין הרבה נשואים או נשואות שלא מכירים. הנה פתרון מהיר לבעיה. לא צריך להתבונן פנימה ולהבין. בקיצור, מה שאני מציע לך הוא כרגע לא לעשות צעדים חפוזים. להתחיל לעבוד על מודעות עצמית. על שינוי סגנון התקשורת מהסגנון הנוכחי, שהוא כנראה מתנשא ומתקרבן ומתמסכן, לסגנון תקשורת יעיל, ממוקד ואסרטיבי. באותה הזדמנות תוכלי להפסיק לעשות מבעלך האיש הרע בסיפור, ולראות את הצדדים הטובים. אני מסכים שזאת דרך ארוכה יותר ומסובכת יותר. היתרון שלה הוא שהיא מגיעה למקום טוב, בו בזמן שהדרך הקצרה היא רק התחמקות מהבעיה לזמן מוגבל. מריוס
 

סיגלי21

New member
מה שעושה לך טוב

אף אדם לא נולד כדי להיות אומלל . רע לך ואת סובלת קומי ולכי . תזכרי שלא תמיד יפה שם בחוץ והתהליך קשה וכואב . אף אדם אין לו את הזכות להעליב אותך ולנסות ולפגוע בבטחון ובערך העצמי שלך . שתדעי שתגובות כאלה באות דווקא ממקום של רגשי נחיתות בצד השני . את מתארת תחושות של אישה שחווה התעללות אני אשמה שהוא לא מתייחס אליי זהה בדיוק לאני אשמה שהרגזתי אותו והוא הרביץ לי . תחשבי על הרעיון של הגירושים עוד קצת רק כדי שתהיי שלמה עם ההחלטה - זה יעזור לך לעבור את הימיים הקשים שיבואו ובזמן הזה תארגני קצת את עצמך תנסי לשים כסף בצד , ועוד כל מיני דברים כמו להתייעץ עם עורך דין לבדוק חלופות מגורים ועוד . בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה . מגיע לכל אישה להיות מאושרת .
 
למעלה