היום הרמתי את נועה

[אלמוג שלי]

ועוד משהו

אוי אנג'ולי, כ"כ קיוויתי שתספרי שהעינויים הסתיימו. כ"כ קיוויתי לסוף אחר לטיפול הזה תחבקי את נועה שלך, המתוקה תבכי כמה שאת רוצה, מכל הלב ומקווה שבקרוב מאוד יסתיים העינוי הזה ויתחיל משהו חדש נשיקות

ועוד משהו
עכשיו נזכרתי שפגשתי אותך ביום בו התחלת להזריק. אני הייתי באמצע "קוסטינג" ועודדנו אחת את השניה. כ"כ קיוויתי שנהיה בהריון יחד... אבל מקווה שבטיפול הבא של שתינו זה יקרה

 

[דושדושית]

מצטערת ../images/Emo24.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

מצטערת

 

[דא2]

הלב הוכה איתך..../images/Emo14.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

הלב הוכה איתך..

 

[מונוגונית]

כל כך מצטערת

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

כל כך מצטערת
הלב נשבר הדמעות זולגות כל כך רציתי בשבילך, כל כך עצובה איתך.

 

[אפרת12]

../images/Emo7.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

 

[ענבל 2]

אוי....כל כך מצטערת ../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

אוי....כל כך מצטערת

 

[טרסי]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifעצובה איתך...

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

עצובה איתך...
עוד לא מפה...אבל בכל זאת - כותבת לך פה. רישגת אותי מאוד במה שכתבת. את אמא נפלאה לנועה שלך- את זה אפשר "לשמוע". את תהיי אמא נפלאה גם לאח/ות של נועה, זה בטוח, ואני מאחלת לך ומקווה שזה יקרה מהר

. עצובה איתך על השלילי ומקווה שזה האחרון שתשמעי

 

[עדיין מנסים]

../images/Emo14.gif../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif../images/Emo14.gif../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

שולחת

גדול ותומך...

 

[blessed]

אנג'י ../images/Emo24.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

אנג'י

כל כך כואב

שולחת לך חיבוקים גדולים

 

[חנה של ליאור]

../images/Emo10.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

כל כך עצוב לי לקרוא את זה. לא יודעת איך לעודד ואיך לנחם.

 

[תותבננה 1]

כל כך עצוב

כל כך עצוב לי לקרוא את זה. לא יודעת איך לעודד ואיך לנחם.

כל כך עצוב
כל פעם אנחנו ממלאות את ה"לוטו" רצות לרופא. זריקות, תקוות, לא מרימות את היקר לנו מכל גם כשנורא בא להם, חולמות... תני לנועה ים של חיבוקים- לי זה הדבר היחידי שעוזר. ובכלל מאחר ויש לי גם חברות שלא הצלחו להביא ילד אחד לעולם אני מודה על הילדה הזאת בלי סוף.

 

[חן123]

../images/Emo14.gif ../images/Emo7.gif

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

אוי אנג'ולי כל כך כואב ההודעה שלך העלתה דמעות בעיני אין לי מילים לנחם, פשוט אין לי שברת אותי עם 2 השורות האחרונות כבר לא צריך להזהר... אוף. מקווה שבקרוב תצטרכי להזהר כשאת מרימה אותה

 

[סאני המצליחה]

../images/Emo7.gif ../images/Emo93.gif ../images/Emo24.gif אוףףףףף

היום הרמתי את נועה
בבוקר נסעתי לעשות בדיקת בטא ברח' הטורים בירושלים בדרך, על שפת רח' בר אילן, ישב פעוט כבן שנה ליד הסל-קל שלו אמו עם הגב אליו - בוהה אל הרחוב הריק. כשפתאום הוא התחיל לזחול לעבר הכביש - חשבתי שעוד רגע אני מקיאה מרוב לחץ - אבל הגברת הסתובבה הרימה אותו כאילו היתה חבילה והמשיכה לבהות. ואני חשבתי לעצמי איך זה? - איך זה שהיא כל כך אדישה? ואחר כך חשבתי שאם היא הייתה עוברת עינויים בדרך לילד הזה - אז היא לא היית נותנת לו לשבת ככה על קצה המדרכה באחד הרחובות הסואנים של ירושלים. ברח' הטורים איזה ילד אחר סימן לי עם היד ובחיוך שהוא רוצה לחצות ילד יפה עם עיניים ירוקות חייך אלי - והמשיך לרוץ לבית הספר - עוד שנתיים גם נועה תהיה בגיל הזה - ואין סיכוי שהיא תרוץ ככה לבד ברחוב. ואחר כך בקניון - כל כך הרבה תינוקות ורודי לחיים - ואני יודעת שעוד רחוקה הדרך לאחד משלי. ואז הטלפון הצפוי מנועה - עוד לפני שאמרה מילה כבר ידעתי. וסליחה נועה שהפלתי עלייך תיק כזה - אוהבת אותך

וזהו אספתי את נועה שלי מהגן - על הידיים - כבר לא צריך להזהר. אפשר לחזור לשיגרה. שיגרה מחבקת ועוטפת בצמר גפן, כי הילדה שלי היא הדבר היקר ביותר שיש לי בעולם.

אוףףףףף