היום הקושי שלי הוא...

לילית462

New member
היום הקושי שלי הוא...

מוזמנות לשתףבקשיים ובמכשולים מהימים האחרונים
 

לילית462

New member
יום שחור, חרא של יום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מאז שהחלטתי לפני כחמישה חודשים, לקחת את עצמי בידיים לא היה לי כזה חרא של יום מבחינת התזונה. חצי חבילת עוגיות אוריאו, חצי חבילת שוקולד, פיצה - שאני אמשיך? שנים מתוך שלושת הילדים שלי חולים, הקטן עם שפעת, אף שלא מפסיק לנזול ופריחה אלרגית מזעזעת על הפנים. הגדולה עם חום גבוה וכאבי ראש והאמצעית מקנאה בכולם ועושה פי אלף יותר בלאגן מבדרך כלל. יום ראשון, אין ביה"ס, אין מטפלת, אין עוזרת ובאופן מעצבן במיוחד גם אין בעל... משום מה בעלי עבד היום חצי מהיום כך שנשארתי עם שלושתם לבד... כועסת על עצמי על כל הזבל שאכלתי, כועסת על עצמי על כמה שצעקתי וצרחתי על הילדים. שונאת את עצמי שלא מצליחה להסתדר עם הילדים שלי ושהתרגלתי כל כך לחיים מוקפת בעזרה עד כדי כך שאני לא מסוגלת לארגן בית, מטבח ילדים בלי סיוע... אין יותר סכו"ם במגירה ונשארה רק צלחת אחת נקיה... גם הכוסות כולן מלוכלכות, אמנם סידרתי קצת את הבית בבוקר (מיטות, צעצועים וכאלה) אבל שלושה ילדים בבית, שני כלבים ושני חתולים - הבית נראה כמו אחרי פיגוע. לא אכלתי ארוחת בוקר, לא שתיתי קפה כל היום רק הייתי עסוקה בלרדוף אחרי הזנב של עצמי.... חרא של יום, כבר אמרתי???
 

יעל י

New member
שולחת לך חיבוקים...

אבל היום יום חדש וחוזרים לשגרה שזו כמובן השפיות.
 

אורית685

New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif

מקווה שישנת בלילה,והתאוששת מאתמול, חושבת שלא צריך כל כך לכעוס על עצמך על מה שאכלת. מאוד קשה כשהילדים חולים,ואין עזרה,במיוחד למי שרגיל לעזרה. גם על זה שכעסת עליהם-כל כך מכירה את זה. ד.א.-אני בעד להתנצל,אם לדעתך הגזמת. היום את לא לבד? איך הם מרגישים?
 

לילית462

New member
היום שאחרי... מחשבות ותובנות

הילדיםף לא ממש התרגשו מהצעקות - כנראה זאת הסיבה שצעקתי... היום הכל על מי מנוחות. אני גם כבר נרגעתי, אולי כי חזרתי לשגרה והבנתי שהייתי במתח ולחץ ושאני לפני מחזור וכל זה משפיע. התלבטתי אם להשקל הבוקר... בסוף החלטתי שכן כדי לדעת מה הנזק - בינתיים עליה של 900!!! גר' אבל זה בטח לא מדוייק והאמת תתגלה ביום חמישי = יום השקילה. במקביל חזרתי לשגרה מבחינת האכילה ועבודה וכו ואני מרגישה יותר טוב. העוזרת שלי ביקשה ללכת היום לרופא, חזרה בוכה - היא בהריון ופחדה איך אני אגיב... ברכתי אותה ואמרתי לה מזל טוב - מה אני יכולה כבר לעשות??? היא תלד בסביבות תחילת אפריל. העובדת השניה שלי - המטפלת, גם בהריון, היא תלד בינואר... אין לי מושג איך אני אשרוד את זה בלי להביא מישהי חדשה
כל כך לא בא לי להביא מישהי חדשה ובטח ובטח שלא בא לי לפטר מי מהן. שתיהן עובדות אצלי כבר המון המון זמן ויש לי בהן אמון לא מועט. להוסיף עוד עובדת ממש לא נראה לי, אבל אני אצטרך למצוא פתרון... אוףףףף לפחות אני לא אוכלת בלי הכרה היום
 
למעלה