קרן של תקווה
New member
היום המופלא שלי .
שלום , היום אני רוצה לשתף אתכם במשהו מופלא שקרה לי , היום , הגעתי למאין שלוה נפשית כזו , מאין סיפוק מעצם היותי אני . אני כבר מפענחת לכם את הסינית שקראתם בשתי השורות הראשונות הנ"ל. היות ואני חולה (דלקת גרון ! איך אתם לא זוכרים !) הלכתי היום לקופת החולים ליד הבית שלי , זה סניף כזה שכל הרופאים החשובים מרוכזים בו ובבוקר בדרך כלל יש שם המון קשישים , במיוחד מאחר שעכשיו חורף ומערכת החיסונית כבר לא אותו הדבר כמו לפני 20 שנה..... מסכנים . אחרי שיצאתי מהרופא עם המרשם לאנטיביוטיקה ירדתי לקנות את התרופה , התור היה שם פשוט עצום! אני הייתי מספר 343 ועל לוח התורות היה רשום 320 תבינו לבדכם כמה אנשים היו לפני ... התישבתי לי וחיכיתי , פתאום נגשה אלי גברת עם תינוק בעגלה וביקשה שאשמור עליו , בזמן שהיא נכנסת שנייה לרופא שלה אם לא אכפת לי . גם ככה היו לפני 24 אנשים אז לא היה אכפת לי להשחק קצת עם התינוק שגם ככה נראה ישנוני ... הוא היה צהבהב ונראה קצת חולה אבל הנחתי שככה זה בגיל הזה ... בסה"כ בן 9 חודשים , כזה מלאך לבוש בחליפה תכלת עם ציור של שמש חמודה באמצע החולצה ,בזמן שאימו עלתה לרופא, הוא התעורר והתחיל לבכות , הרגעתי אותו הפשוט התחלנו לשחק , שיחקנו במשך חצי שעה (האמא של התינוק חיכתה לרופא למעלה חצי שעה ואני לתור שלי .... )בחצי שעה הזאת , בסניף הזה של קופת החולים נשמעו קולות רועמים של ציחקוק מלאכי של תינוק כמו הצחוק ששמועים בסרטים המצויירים האלו , הצחוק הזה שאי אפשר לעמוד בפניו .... ואי אפשר לשכוח אותו ... כשאמא של התינוק ירדה למטה מהרופא היו דמעות בעיניים שלה , היא הסתכלה עלי כאילו ראתה את מלאך אלוהים נגלה אליה , בבכי כואב היא סיפרה לי שכבר ארבעה חודשים הוא לא צחק ככה , בעצם יש לה בעל ועוד שני ילדים בבית ובארבע חודשים אלו הם לא צחקו בכלל .החיוך שלי נמחק מהר מאוד והתחלף בפרצוף דאגני , ואני , נשמה דגיגית שכמותי , שאלתי למה ?! היא סיפרה לי שהפעוט חולה בסרטן ! אתם מאמינים , תינוק בן 9 חודשים שלא הספיק לחיות כמעט כבר נגזר דינו למות ... הלב שלי נשבר , האמא סיפרה לי שמאז שהם יודעים על מחלתו , הם לא מעיזים לצחוק , לחייך לחיות ... לחיות בצל המוות המחלה הכי נוראית שלא רבים הסיכויים להחלים ממנה ..... הילד המשיך לשחק לי בשיערות , ודאגה החלה להציף את הלב שלי , התאהבתי בפשש, אני מודה .... שאלתי אותה , אם לדעתה אני יכולה להמשיך להפגש עם הרך ... והיא ענתה שבשמחה כי ממזמן לא ראתה אותו קורן מאושר מלא תקווה , כאילו מאוהב . עודדתי אותה להמשיך הלאה ושאלתי מה יהיה גורלו , האם לא קיימת תרופה? אחרי שתורי הגיע , קבעתי שבשבוע הבא אני אבוא אליהם , והם , המשפחה יצאו ביחד לאינשהו ... קצת להשתחרר מהמועקה שעוטפת אותם כבר ארבעה חודשים , ואני והקטן נשחק לנו ונצחק ... לדעתי אם נגזר עליו לעזוב את העולם הזה עדיף שקול צחוקו יזכר ולא הבכי שלו ... ואני אעשה הכל בשביל שזה יקרה... אמא שלו נישקה אותי , נתנה לי את הטלפונים שלהם (בבית , בפלאפון , בפלאפון של בעלה ובעבודה שלה .... בשביל שאני אוכל להשיג אותה תמיד ) ולקחה את שלי...בשבוע הבא אני אבוא לשחק איתו שוב ... עכשיו כשאני רושמת את זה יש לי דמעות בעיניים אבל המחשבה שהיום הוא צחק מחממת לי את הלב , מקווה שגם לכם . לפעמים אני מניחה שכל הצרות שיש לי בחיים לא משתווים למה שאנשים אחרים חווים... לפעמים אני חושבת לעצמי ... לעזאזל עם האקסים והידידים המוזרים אם אני יכולה לגרום לתינוק חולה לשמוח למה שאני לא אעשה את מה שאני כל כך טובה בו ?! שיהיה לכולנו ערב טוב .....
שלום , היום אני רוצה לשתף אתכם במשהו מופלא שקרה לי , היום , הגעתי למאין שלוה נפשית כזו , מאין סיפוק מעצם היותי אני . אני כבר מפענחת לכם את הסינית שקראתם בשתי השורות הראשונות הנ"ל. היות ואני חולה (דלקת גרון ! איך אתם לא זוכרים !) הלכתי היום לקופת החולים ליד הבית שלי , זה סניף כזה שכל הרופאים החשובים מרוכזים בו ובבוקר בדרך כלל יש שם המון קשישים , במיוחד מאחר שעכשיו חורף ומערכת החיסונית כבר לא אותו הדבר כמו לפני 20 שנה..... מסכנים . אחרי שיצאתי מהרופא עם המרשם לאנטיביוטיקה ירדתי לקנות את התרופה , התור היה שם פשוט עצום! אני הייתי מספר 343 ועל לוח התורות היה רשום 320 תבינו לבדכם כמה אנשים היו לפני ... התישבתי לי וחיכיתי , פתאום נגשה אלי גברת עם תינוק בעגלה וביקשה שאשמור עליו , בזמן שהיא נכנסת שנייה לרופא שלה אם לא אכפת לי . גם ככה היו לפני 24 אנשים אז לא היה אכפת לי להשחק קצת עם התינוק שגם ככה נראה ישנוני ... הוא היה צהבהב ונראה קצת חולה אבל הנחתי שככה זה בגיל הזה ... בסה"כ בן 9 חודשים , כזה מלאך לבוש בחליפה תכלת עם ציור של שמש חמודה באמצע החולצה ,בזמן שאימו עלתה לרופא, הוא התעורר והתחיל לבכות , הרגעתי אותו הפשוט התחלנו לשחק , שיחקנו במשך חצי שעה (האמא של התינוק חיכתה לרופא למעלה חצי שעה ואני לתור שלי .... )בחצי שעה הזאת , בסניף הזה של קופת החולים נשמעו קולות רועמים של ציחקוק מלאכי של תינוק כמו הצחוק ששמועים בסרטים המצויירים האלו , הצחוק הזה שאי אפשר לעמוד בפניו .... ואי אפשר לשכוח אותו ... כשאמא של התינוק ירדה למטה מהרופא היו דמעות בעיניים שלה , היא הסתכלה עלי כאילו ראתה את מלאך אלוהים נגלה אליה , בבכי כואב היא סיפרה לי שכבר ארבעה חודשים הוא לא צחק ככה , בעצם יש לה בעל ועוד שני ילדים בבית ובארבע חודשים אלו הם לא צחקו בכלל .החיוך שלי נמחק מהר מאוד והתחלף בפרצוף דאגני , ואני , נשמה דגיגית שכמותי , שאלתי למה ?! היא סיפרה לי שהפעוט חולה בסרטן ! אתם מאמינים , תינוק בן 9 חודשים שלא הספיק לחיות כמעט כבר נגזר דינו למות ... הלב שלי נשבר , האמא סיפרה לי שמאז שהם יודעים על מחלתו , הם לא מעיזים לצחוק , לחייך לחיות ... לחיות בצל המוות המחלה הכי נוראית שלא רבים הסיכויים להחלים ממנה ..... הילד המשיך לשחק לי בשיערות , ודאגה החלה להציף את הלב שלי , התאהבתי בפשש, אני מודה .... שאלתי אותה , אם לדעתה אני יכולה להמשיך להפגש עם הרך ... והיא ענתה שבשמחה כי ממזמן לא ראתה אותו קורן מאושר מלא תקווה , כאילו מאוהב . עודדתי אותה להמשיך הלאה ושאלתי מה יהיה גורלו , האם לא קיימת תרופה? אחרי שתורי הגיע , קבעתי שבשבוע הבא אני אבוא אליהם , והם , המשפחה יצאו ביחד לאינשהו ... קצת להשתחרר מהמועקה שעוטפת אותם כבר ארבעה חודשים , ואני והקטן נשחק לנו ונצחק ... לדעתי אם נגזר עליו לעזוב את העולם הזה עדיף שקול צחוקו יזכר ולא הבכי שלו ... ואני אעשה הכל בשביל שזה יקרה... אמא שלו נישקה אותי , נתנה לי את הטלפונים שלהם (בבית , בפלאפון , בפלאפון של בעלה ובעבודה שלה .... בשביל שאני אוכל להשיג אותה תמיד ) ולקחה את שלי...בשבוע הבא אני אבוא לשחק איתו שוב ... עכשיו כשאני רושמת את זה יש לי דמעות בעיניים אבל המחשבה שהיום הוא צחק מחממת לי את הלב , מקווה שגם לכם . לפעמים אני מניחה שכל הצרות שיש לי בחיים לא משתווים למה שאנשים אחרים חווים... לפעמים אני חושבת לעצמי ... לעזאזל עם האקסים והידידים המוזרים אם אני יכולה לגרום לתינוק חולה לשמוח למה שאני לא אעשה את מה שאני כל כך טובה בו ?! שיהיה לכולנו ערב טוב .....
