הילדה היא קרובת משפחה.
אבא שלה היה נוכח, לכן היא לא האחריות שלי בסיטואציה הזו.
מה שכן, בחלק מהזמן השתעשעתי איתה במשחק "לאיזו חיה התחפש הפח הזה?".
הפחים בספארי, מסתבר, יש עליהם מדבקות צבעוניות שמשוות להם מראה של חיות: נמרים, ג'ירפות וזברות.
זה מילא לנו חלק מהזמן של ההליכה בין הכלובים ומנע ממנה לבכות.
שים לב לזה: כשהיא התחילה להיות ממש עייפה ולהתנהג בהתאם (כלומר: לא בהתאם
),
אבא שלה אמר לה ש"if you don't behave, you'll go home".
היא ענתה לו בצעקה "you go home" והוא אמר לה "o.k, take the car keys. i'll go, you can find the way home by yourself."
ואני מודעת בהחלט לכך שזו עסקה "בלי חרטות", לכן כתבתי "
בעיקר בשנים הראשונות". לא רק.
יאללה, מתי חתונה (רסמית)?