היום הייתי אצלך
היום ביקרתי בביתך, קראתי לך ואת לא ענית. לא יצאת מדלת חדרך, עם החלוק הירוק הכל כך זכור. אפילו הנכד שלך בא לראות אותך, ולא היית שם כדי לקבל את פניו. וכך אני יושב בפינת הטלויזיה שלך, ובוהה בתנור שרק בחורף שעבר נהגת להדליק. בשלב מסוים נכנסתי לחדרך, הבטתי בכל הפריטים שנשארו כפי שעזבת אותם. במיטה המוצעת, בתמונות על הקיר, בבשמים והסבונים שהשארת במקלחת, עמדתי במשך דקות ובהיתי בחלל האויר, אותו חלל אויר שידע אותך פעם, ועכשיו כשאני יושב בבית, חוזרים אליי אותם מראות נוראיים. דברים שלצערי לא אשכח כל ימי, ושוב עולים גם החרטות, אני מתחרט על הימים בהם יכולתי להגיד לך שאני אוהב אותך, אבל לא עשיתי זאת. הלוואי שתהיה לי ההזדמנות לפגוש בך אפילו לדקה נוספת, ולהגיד לך תודה, שלום ושאני אוהב אותך. אמא יקרה, חלפו שמונה וחצי חודשים. שמונה וחצי חודשים קשים של התמודדות יומיומית עם חסרונך, את יודעת?, אומרים, "הזמן מרפא את הפצעים", הזמן לא מרפא כלום, אולי הוא רק עוזר לשכוח, שום דבר לא יוכל למלא את החלל הריק שנותר בי. שלך, אוהב ומתגעגע בנך.
היום ביקרתי בביתך, קראתי לך ואת לא ענית. לא יצאת מדלת חדרך, עם החלוק הירוק הכל כך זכור. אפילו הנכד שלך בא לראות אותך, ולא היית שם כדי לקבל את פניו. וכך אני יושב בפינת הטלויזיה שלך, ובוהה בתנור שרק בחורף שעבר נהגת להדליק. בשלב מסוים נכנסתי לחדרך, הבטתי בכל הפריטים שנשארו כפי שעזבת אותם. במיטה המוצעת, בתמונות על הקיר, בבשמים והסבונים שהשארת במקלחת, עמדתי במשך דקות ובהיתי בחלל האויר, אותו חלל אויר שידע אותך פעם, ועכשיו כשאני יושב בבית, חוזרים אליי אותם מראות נוראיים. דברים שלצערי לא אשכח כל ימי, ושוב עולים גם החרטות, אני מתחרט על הימים בהם יכולתי להגיד לך שאני אוהב אותך, אבל לא עשיתי זאת. הלוואי שתהיה לי ההזדמנות לפגוש בך אפילו לדקה נוספת, ולהגיד לך תודה, שלום ושאני אוהב אותך. אמא יקרה, חלפו שמונה וחצי חודשים. שמונה וחצי חודשים קשים של התמודדות יומיומית עם חסרונך, את יודעת?, אומרים, "הזמן מרפא את הפצעים", הזמן לא מרפא כלום, אולי הוא רק עוזר לשכוח, שום דבר לא יוכל למלא את החלל הריק שנותר בי. שלך, אוהב ומתגעגע בנך.
