יום הנישואין שלי מצויין בכל העולם...
כיום זיכרון לאחד המאוטרעות הקשים ביותר בהיסטוריה. באותו יום, נשמע גונג גדול שמזכיר את אירועי היום הזה - יום הטלת הפצצה האטומית על הירושימה
. בהחלט יום ראוי... ברצינות: בשנה הראשונה הייתי מרוסק והייתי בטוח שנחזור עד יום השנה שאחרי זה... בשנה שאחרי זה כבר הייתי באמצע תהליך פנימי עמוק של להיפרד ממנה אחרי שהמתנתי לה שנה ומשהו... קצת לפני יום השנה השלישי שנפרדנו - היא שאלה אם אני רוצה שננסה לחזור... ביום השנה הההוא ישבתי עם חבר טוב בפאב בחיפה, ואמרתי לו שהגירושין הללו היו אחד הדברים הכי טובים שהיו בחיים שלי... בשנים שאחרי כן - הדבר היחידי שמזכיר לי שמדובר ביום הנישואין שלי הוא האיזכור בחדשות שזהו יום השנה להטלת פצצת האטום על הירושימה - ה-6 באוגוסט. השנה, היינו באותו יום בזמן טיול כאן בקליפורניה עם הילדים... , בערב אחרי שהילדים נרדמו היא נגשה אלי ואמרה "אתה זוכר שהיום יום הנישואין שלנו?" "כן"... האמת שחשבתי על זה באותו יום... דיברנו קצת - והבטתי עליה. היא אישה שאהבתי אהבה עמוקה מאד, לא היו לנו חיי נישואין מוצלחים במיוחד - אבל אהבתי אליה היתה עמוקה מאד - אבל חד סיטרית מאד. היא אישה שתמיד יהיה לה מקום מיוחד בלב שלי, תמיד יהיה איכפת לי ממנה והיא ידידה טובה ואם ילדי. כתבתי כאן לפני שבוע בערך - ברגע שאני מסיים לחצות את הגשר של תהליך הפרידה, אני מעיף עוד מבט אחרון לאחור, מחייך ומניח וורד אדום על קצה הגשר. רציתי לתת לה וורד אדום באותו ערב... בדימיוני גם נתתי לה - אבל לא רציתי לעורר ציפיות
. יום הנישואין לא עושה לי יותר כלום - הוא יום ככל הימים ואינני מרגיש בו משהו שונה... אבל עד היום מדי פעם, כשאני בארץ, אני רואה אותה
ויודע למה התאהבתי בה
, ואני גם יודע למה התגרשנו... וכמה טוב זה עשה לי - עם כל הכאב הנורא שעברתי אז.
אני מנסה לברר עם עצמי מה אני מרגישה בעניין ומסתבר ש... כלום
אמנם יש בי צער שלא הצלחנו להיות משפחה כמו שחלמנו אך עם זאת אני שלמה עם כל הדרך שעשיתי מאז
איך אתם מרגישים ביום הנישואין?
