היום הגיע ואיתו הפחד...
בוקר טוב לכולם ממש ברגעים אלו קיבלתי טלפון מהעו"ס של הפיגור בעיר, היא מסרה לי שכל האישורים כבר חתומים ע"י העירייה לגבי התשלום למעון של אחי, אז ככה אוטוטו אחי אלי נכנס למעון פנימיה ואני כותבת לכם פה בידיים רועדות בקושי מצליחה לנשום, ועדיין לא עברנו שום תהליך נפשי כדי שנוכל להסביר לאלי. קשה לי לחשוב על זה, מאוד כואב לי ומוזר. חיכינו הרבה זמן ופתאום זה ממש קרוב. חמש וחצי שנים אני מטפלת בו ועכשיו הוא יהיה במעון משהו שמאוד קשה לעכל את זה ולהתרגל אליו. כרגע הוא בבית ומאוד מוזר לי לחשוב על זה שעוד מעט הוא ייצא למעון. אני מקווה שאני עושה את הצעד הנכון לגביו ושאימא שלי ז"ל מלמעלה נותנת לי את אישורה כי אין יום שעובר ואני לא חושבת עלייה ומה היה אם היא הייתה פה? האים היא הייתה נותנת להגיע למצב הזה? אני לא עושה את זה בלב שלם אבל אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון בשבילו. יום טוב סיגל
בוקר טוב לכולם ממש ברגעים אלו קיבלתי טלפון מהעו"ס של הפיגור בעיר, היא מסרה לי שכל האישורים כבר חתומים ע"י העירייה לגבי התשלום למעון של אחי, אז ככה אוטוטו אחי אלי נכנס למעון פנימיה ואני כותבת לכם פה בידיים רועדות בקושי מצליחה לנשום, ועדיין לא עברנו שום תהליך נפשי כדי שנוכל להסביר לאלי. קשה לי לחשוב על זה, מאוד כואב לי ומוזר. חיכינו הרבה זמן ופתאום זה ממש קרוב. חמש וחצי שנים אני מטפלת בו ועכשיו הוא יהיה במעון משהו שמאוד קשה לעכל את זה ולהתרגל אליו. כרגע הוא בבית ומאוד מוזר לי לחשוב על זה שעוד מעט הוא ייצא למעון. אני מקווה שאני עושה את הצעד הנכון לגביו ושאימא שלי ז"ל מלמעלה נותנת לי את אישורה כי אין יום שעובר ואני לא חושבת עלייה ומה היה אם היא הייתה פה? האים היא הייתה נותנת להגיע למצב הזה? אני לא עושה את זה בלב שלם אבל אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון בשבילו. יום טוב סיגל
