בתור מי שעוקב בעצמו אחרי "רייטינג"
מזה כמה שנים, אני יודע שמה שהוא כתב על השיר זה בדיחה גרועה שנמשכת, ונמשכת, ונמשכת, ונמשכת. יוסי, לומר שצריך "להכיר את הבן האדם" כדי ליהנות מביקורת שלו זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי. וכמי שכן יודע במה ובמי מדובר, אני יכול להבטיח למי שיש לו אי אלו ספקות - לא פיספסתם. כל הביקורות שלו נראות בדיוק כך: לא ענייניות, תלושות לגמרי, חסרות כל הבנה שהיא בנושא שהוא כותב עליו, ובעיקר - וזה החלק הטראגי - לא מצחיקות. אביעד קיסוס מאוד רוצה להיות שנון. אז הוא כותב מסביב, נזהר שלא לגרד את קצה הרלוונטיות שמא יסגיר שהוא כותב תחת ההגדרה של "ביקורת". יש דרכים לכתוב ביקורת שנונה - שהיא גם עניינית. יובל נתן (שהפסיק לכתוב ביקורות ממש לאחרונה, וחבל) עשה את זה מצויין, ואיילת שני יכולה לעשות לו בית ספר בכל הקשור להומור. אם בראש שלו לקשקש על השיער של אלאניס ולהזיל ריר על שרירי החזה של לוק פרי, שיהנה, אבל שיעשה את זה בטריטוריה אחרת. אם בזה מסתכמת הביקורת שלו, שלא ינסה לבקר, או שידבוק בטור שלו על "ימי חיינו", שגם כך נמצא באיזור של העיתון שאני מחרים דרך קבע.