אם סגורה?
כמובן בנסיבות בהן הדבר מתאפשר... יתכן ולו היו לנו לכל אחד מאיתנו שלושה ילדים, והדרך ליצור בית משותף עם כולם היתה מסובכת מדי, הייתי חושבת אחרת...אבל בנסיבות הקיימות...אני בעד חיים תחת קורת גג אחת (כמובן בבוא הזמן...עוד לא...אט אט) שאלת למה? פירוק המשפחה הגרעינית היה לי קשה מאוד. גיליתי שעם בן זוג נכון, אפשר ליצור משפחה . אמנם מסוג שונה, אבל בכל זאת משפחה. בית. אני באופן אישי נהנית כל כך משיתוף פעולה מיצירה משותפת שהיא מעבר לזוגיות גרידא. שיתוף פעולה כזה הוא בדרך כלל אפשרי יותר כאשר חיים יחד. רוצה לעתיד שלי את היחד היום יומי. ללכת לישון יחד, לחזור מהעבודה לבית משותף, לחיות את היום יום יחד... הילדים ואני...יחד איתו, ועם בנו כמה שיכול להיות איתנו. זה מביא לי שקט, מביא לי רוגע, בית... הסתבר לי, שהיחידה הזו, של אמא וילדים, שלקח לי כל כך הרבה זמן ליצור לחוש אותה כיחידה שלמה בזכות עצמה... היא עוד יותר יפה ומהנה כאשר מצטרף אליה בן הזוג. לגבי הזמן שבלעדיו...חושבת שזה אפשרי גם כאשר חיים יחד. אולי זו משימה בפני עצמה, לשמור על העצמיות בתוך חיים משותפים. אך בפרגון הדדי...חושבת שזה אפשרי.